לוגיקה הפוכה

gabylevy2003

New member
לוגיקה הפוכה

כל הזמן שואלים על טרקים שכדאי לעשות ומקומות שכדאי לבקר בהם. יש בטח אינסוף תשובות לשאלה הזאת (פלוס מינוס). אולי לשם שינוי כדאי דווקא לגשת לעניין מהצד השני - הייתם באיזה מקום, ובדיעבד באמת שהיה אפשר לוותר עליו... (ברור שהכוונה היא לא למדינה מסויימת, אלא למסלול, מקום ספציפי, אתר...)
 

maz

New member
יופי של שאלה

המקום הראשון שעולה לי בראש זה קיטו. סתם עיר בעיני. לא העיר הכי מעניינת וגם לא הכי יפה באקוודור. גוואיקיל היא בעניי מעניינת יותר וקואנקה ללא ספק יפה יותר ומשום מה ישראלים לא כל כך מגיעים אליהן. מקום נוסף - גני טיבולי ליד רומא. נסיעה מעיקה בכבישים איטיים (במקרה שלנו גם עם פקקים) לגן + אחוזה יפים, אבל ממש לא שוים את הזמן שיכולנו לנצל במקום אחר. מצד שני, גם אם לראות את שער הנצחון זה לא פסגת העניין בטיול בפאריז, אי אפשר להיות בפאריז בלי לשים וי על אתרי ה"חובה" האלה.
 

gabylevy2003

New member
וכמובן (איך שכחתי?) - אחד משלי:

באורוגואי: עיירה בשם קולוניה. זה ממש מקום סתמי שהפורטניוס שלא בא להם לסוע רחוק מדי נוסעים ליום-יומיים של נופש. בדרך כלל הם מגיעים לשם ב Buque-bus (יעני "ספינה-בוס" על תקן "אוטו-בוס") שיוצא מהנמל שקרוב לבית הורוד (שכחתי את שם הנמל) ושהשיט עליו הוא בהחלט לא שיט מדהים ביופיו ואורך הנסיעה כשלוש שעות אם זכרוני אינו מטעה אותי. ומה יש שם? אז ככה- סיור בעיר ה"עתיקה", מיני-שוק (כמו זה שיש כמעט בכל מקום של מטיילים ובו מוכרים כל מיני מזכרות שכאלה...אני לא אתן כאן את דעתי על השווקים הללו...), שלוש וחצי מטר של חוף ועוד שלוש מסעדות. אה כן - גם מגרש כדורגל של השיירה יש שם. משהו.
 

natyh

New member
פרק הסלמנדרות בגוויקיל

סיפור שקרה : בגוויאקיל יש פרק קטן ובו מספר סלמנדרות : במשך יותר משלוש שעות עמדנו חבר ואני וחיפשנו את המקום . שאלנו מקומיים ואף אחד לא ידע , מסתבר שהיינו במרחק של כשלושים מטרים לא יותר משם . החבר שחזר למחרת לארץ וויתר , ואני התעקשתי ומצאתי את המקום . לא משהו " אך רציתי יגעתי ומצאתי . ולא מתחרט . ומוסר ההשכל , החשובה מכל היא הדרך ראה ספרו של דידי מנוסי מפפואה עד ניו גיני . נתי
 

maz

New member
ואנחנו הגענו לשם במקרה

אם אנחנו מתכוונים לאותו מקום עם האיגואנות הירוקות הענקיות. טיילנו בעיר, ראינו מקום עם ספסלים ועצים והחלטנו לנוח קצת. פתאום ראינו את הדינוזאורים האלה מסתובבים על הדשא ועל העצים. עשה לנו שעה של כיף גדול.
 

1L

New member
מיותר בניו זילנד

באופן כללי, אני משתדל להנות מכל מקום וסיטואציה אליה אני נקלע. לכן, אני לא מצליח לחשוב על מקומות שהייתי מעדיף לדלג עליהם. לעומת זאת, אם יש משהו שאני באמת סולד ממנו באופן אישי הוא להיות חלק מעדר/קבוצת תיירים. לכן, הדבר הראשון שעלה לי בהקשר הזה הוא לא עיירה אלא אתר תיירות ספציפי. המקום: העיירה Oamaru שבאי הדרומי. האתר נקרא Little Blue Penguin Colony. כמו שניתן להבין, בשעה מסויימת בכל ערב ניתן להגיע לשם, להתיישב בגורן המושבים אחרי שעוברים בחנות המזכרות העמוסה ומשאירים שם 10$ (בערך 24 ש"ח), מאזינים להסברים המשמימים של המנחים ברמקולים ומנסים לצפות בעשרות הפינגווינים החמודים שעולים מהים אל החוף ממרחק של כ- 30 מ'... המחיר הוא באמת לא מה שהרגיז אותי, כי אם עצם המסקנה שהיה זה המקום היחיד במהלך הטיול הזה ששילמתי בו בשביל לצפות בבעלי-חיים ב"סביבתם הטבעית"... מי שירצה, אני אשמח לספר לו על לפחות שני מקומות אחרים באזור בהם ניתן לראות את הפינגווינים ממרחק קטן יותר ובסביבתם הטבעית באמת.
 

Yo-man

New member
תמונתה של המונה ליזה

בגיל 15 הייתי לראשונה בפריז ובין היתר הלכנו לראות את המונה ליזה בלובר. עד לא מזמן חשבתי שבגלל גילי הצעיר לא הערכתי את המעמד או את התמונה, אבל לפני שנתיים הייתי שם שוב. הפעם זה היה אפילו עוד פחות מעניין... וכיום אני דוקא יותר מתעניין באומנות, מודע לחשיבות התמונה ובכל זאת - ממש לא שווה את הטרטור למוזיאון. אם כבר אז אגף הפסלים הרבה יותר מרווח ומעניין, אבל אם הכוונה היא רק לראות את התמונה הקטנה הזו (כן, היא די קטנה), קנו גלויה או פיתחו ספר. סתם תמונה.
 

א י י ל 20

New member
חחח, המונה ליזה

זה מצחיק אותי שלכל אורך הלובר יש שלטים שמפנים אותך איך להגיע למונה ליזה. והיפנים עם המצלמות! והילדים! והאמריקאים שעושים "הווו..."! בסוף מגיעים לתמונה מרוחקת, מאחורי זכוכית, שמקיפים אותה הרבה אנשים ושני שומרים משועממים מהצד.
 
בטוח שהיית בלובר?

כמדומני יש שם אלפי יצירות אמנות, מי שלא אוהב את הדברים הללו\ בא רק בשביל מונה ליזה הוא פשוט ^^&%$@%^ (צונזר מפאת כבוד הקוראים)
 

Yo-man

New member
הייתי יותר מפעם

ויש המון דברים יפים לראות במוזיאון הזה (לדעתי הארכיטקטורה יפה מרוב היצירות, אבל זה לא הענין). יש הרבה אנשים שלא חובבים תמונות בגודל של 6X2 מטרים המתארים קרב זה או אחר, או פורטרטים בני 300 שנה. לא כולנו דומים אתה יודע. וכמו שרבים מגיעים למוזיאון האקדמיה בפירנצה לראות את פסל דוד ולא מתעניינים בשאר המוזיאון - מה שמוצדק במקרה הזה כי הפסל הזה הוא הכי יפה שקיים ושאר המוזיאון הוא תירוץ עלוב, לפחות ביחס למוזיאונים האחרים הנמצאים בסביבה - יש כאלה שלא בא להם לבזבז יותר משעה על מוזיאון בפריז, ונכנסים רק לראות את המונה ליזה. להם אני מנסה לחסוך את הסיבוב והכסף. פשוט חבל. וכמו במוזיאון אופיצ'י בפירנצה - יש כל כך הרבה יצירות שסף הרגישות יורד (למי שאינו חובב אמנות מלכתחילה) והכל מתחיל להראות שיגרתי, שלא לומר דומה.
 
חחחחחחחחחחח

לפני שנה וקצת הייתי בלובר... בעודי מסתכל לצדדים על היצירות... ראיתי פתאום חבל שמסמן איפה ללכת... לקח כמה שניות שבהם לא הבנתי מה לכל הרוחות... אבל אז שהגלגלים החלו להסתובב הבנתי שאני כנראה מתכרב למונה ליזה
כמו שלא סמתי לב שהגעתי... כך גם חלפתי על פניה רק לברוח מה חבל הסורר (והאנשים שמילאו את האיזור שלה...)
 

sela v

New member
מעניין

שלא שמעתי מאף אחד תלונה על טרק ארוך שהוא עשה. אני התאכזבתי מהסטונאג' באנגליה, קטן ולא כמו שמדמיינים. גם הרבה ערים בארה"ב, כולל לאס וגאס והדיסני למיניהם לא הרשימו אותי במיוחד.
 

רזמטז

New member
pancake rocks בניו זילנד הוא הדבר

הכי משעמם שראיתי,ומלא שם תיירים אוחזים את לונלי פלנט שלהם ביד אחת והמצלמה ביד השניה הדבר היחיד ששוה שם הוא הבלוברי מאפין בחנות המזכרות ממול אז לסיכום:באנו בשביל קפה ומאפה ברחנו בגלל הפנקייק
 

Yo-man

New member
חשבתי לכתוב על פונקאיקי

אבל החלטתי שמילא זה בדרך, לא מצריך מאמץ לעצור שם ל-10 דקות, לא עולה כסף, ויש מי שיהנה אם לא מתצורת הסלעים אז מהנקבות שהמים יוצרים. המקום באמת מאוד מתוייר, הרבה מעבר למה שמגיע לו, אבל זה לא שאתה יוצא משם עם הרגשה שבזבזת את הזמן שלך. מצחיק אותי שיש עוד מישהו שחשב על זה
 

רזמטז

New member
;לא יצאתי משם עם הרגשה של בזבוז זמן

כי יצאתי משם עם מאפין וגם אני חשבתי שה blow holes די מענינים מצחיק אותי כי ידעתי שאתה בטח חושב אותו דבר
 

maz

New member
מסכימה לגבי לאס וגאס

לי יום אחד הספיק לחלוטין. לא מבינה איך אפשר לסבול אחרי כמה ימים את כל הנוצצים והפלסטיק הזה. גם ממיאמי התאכזבתי. ציפיתי לחופים מדהימים, לריקודי סלסה ברחובות, לבתי יוקרה מרשימים. החופים הם בסדר, לא יותר מזה. יש שם יותר ספרדית מאנגלית והרבה מהגרים ממרכז אמריקה, אבל ממש לא אוירה שמחה ברחוב, לא יותר מרחוב אלנבי ובתי היוקרה - נו, ראיתי כבר מרשימים יותר (לפחות מבחוץ).
 
למעלה