להתראות

להתראות

אני לא אהיה כאן לתקופה, אולי לתמיד. מזה תקופה שישמים ואני נעות בעולמות מקבילים. אספתי פה כמה וכמה מהאנשים היקרים לי. אני ממשיכה להיות בטלפון (את הווטסאפ והפייסבוק זנחתי, אבל הודעות רגילות יגיעו), במסרים, במייל, בעולם האמיתי. אבידן כתב ("מלחמה אבודה"),

וְהַמָּצוֹר הוּסַר פִּתְאֹם מֵעֲבָרִים
וְאֵי-בָּזֶה צָלַל הַכֹּל בְּתוֹךְ הָאוֹר.
וְיִתָּכֵן שֶׁיֵּשָּׁמַיִם אֲחֵרִים.
וְהַנְּמֵרִים אֵינָם. וְאֵין מָצוֹר.

- ואני מתחילה להבין את זה. בשבילי ולא בשבילה. יתכן שישמים אחרים. יתכן שבשביל זה אני צריכה לתת לה ללכת. ואולי, כמו שיעקב ביטון כתב ("טלביה"),

זֶה הַצִּמָּאוֹן
הוּא מֵחוּץ לַזְּמַנִּים

- ומזה תקופה, שישמים מנסה למצוא מזור לצמאון ואני, אני לומדת לחיות איתו. היא מפריעה לי.

תודה ואהבה ולהתראות,
אני
 

קולדון

New member
אני לא מספיק מעודכנת..

אבל נראה שאת לוקחת הפסקה ממקום טוב..
תמיד מוזמנת לכאן!
 
אם את עוד כאן לקרוא [משערת שכן]

אז מקווה שהתהליך הזה, של לברר איפה את נגמרת ואיפה מתחילה היא ולמה ואיך לא לתת לה להזיק לך, יצליח,
ומקווה שיהיה לך קל וטוב יותר, וגם יותר בטוח.

הרבה בהצלחה.
 
למעלה