המלאכית של עברי לידר
New member
להתראוותתת... ../images/Emo42.gif
טווב אנשושים... אני נוטשת אותכם לשבועים בערך... אני נוסעת למחנה כזה של אלמנות צה"ל... לא שלי..(חס וחלילה..
) של חברה ממש ממש טובה שלי... אז..בקיצור אני נוסעת איתה..סיפור מסובך.. אולי אני אכנס מדיי פעם...(זה כפר נוער..יש מחשבים..)
מממ..ראיתי שמלא אנשים מפרסמים סיפורים ממש ממש מהממים.. וגם לי בא...אז למטה יש שיר שאני וידיד שלי כתבנו..כתבנו אותו דיי מזמן..אבל זה שיר באמת באמת יפה..
ממממ...זהו...אני נוסעת בלילה...אז אם תגיבו אני עוד אוכל לקרוא את זה.. זהו...רק רציתי להגיד לכם ביי ביי..
זה השיר... אושר זה דבר יחסי...
היא הייתה כמעט מאושרת, כמעט, רק כמעט. זו לא הייתה אהבה שאכלה את ליבה. ולא פרידה עצובה. אהבות נכזבות לא היו לה רבות, ולא הן היו אלה, העצובות. ביום, חיוך של אושר מפניה לא מש. הצחוק המתוק כמעט לא פסק. ילדה מאושרת- כמעט. בכל לילה, לגמרי בלי שליטה. הייתה צונחת מעיניה, דמעה בודדה. דמעה אחת, כמעט בלי סיבה. של ילדה מאושרת- כמעט. ערב אחד, השתתק לו הצחוק. נמחק החיוך, ונדם. במשך הלילה, היא דעכה לאיטה. ואיש לא שם לב- איש לא חשב, שאולי זה קורה- עכשיו. לא אהבה, שברה את ליבה, לא פרידה או אכזבה. כי להתאכזב, לא ידעה מעולם. רק הייאוש. הייאוש ממה?! עם עלות השחר, כשקרן אור ראשונה בצבצה בחלונה, חזרו אליה צחוקה וחיוכה. אך איש לא ראה אותם, ואיש לא שמע. עם עלות השחר, היא הייתה בעולם אחר. ועכשיו ביי באמת..לילה טוווב
טווב אנשושים... אני נוטשת אותכם לשבועים בערך... אני נוסעת למחנה כזה של אלמנות צה"ל... לא שלי..(חס וחלילה..