טיגר לילי NO 1
New member
להתנצל...
למה יש לי צורך להתנצל??? היום היה לי די בעסה בבי"ס... לא קיבלתי הערכה כמו שציפיתי במקצוע שמאוד חשוב לי... מבחינת הציון זה כן היה מוערך אבל ההערות והביקורת (הבונה) של המורה קצת ביאסו אותי ובכלל הייתי מאוד עיפה ולא היה לי מצברוח... כל היום היתי עם כמה חברות שלי ו... בסוף היום כבר ממש הרגשתי צורך להתנצל אליהן... על זה שאני לא שמחה והכל כמו תמיד... על זה שלא היה לי חשק לדבר יותר מידי ולצחוק איתן... על זה שאני חלשה. והקטע הוא שהן בכלל לא רצו ממני "התנצלות" כזו... הן אפילו ניסו לעודד אותי ( לא להגיד לי שהכל בסדר ושאין לי מה להיות עצובה...הן פשוט חיבקו אותי ושאלו אותי אם אני רוצה לדבר על זה וכאלה) ובאופן כללי הן לא התנהגו כאילו זה מעצבן אותןשאני ככה.... אבל הרגשתי צורך להגיד סליחה על זה שאני לא "משמחת" אותן, לא מתנהגת כרגיל, שאני מדכאת כזאת... בסוף קיבלתי איזו מכה קטנה וכל הרגשות שהצתברו פשוט עלו והתחלתי לבכות והן לא ידעו מה קרה לי ... אז כבר ממש הרגשתי שאני "לא בסדר" ... זה לא קורה לי בד"כ .... אני לא יודעת למה זה קרה היום...
למה יש לי צורך להתנצל??? היום היה לי די בעסה בבי"ס... לא קיבלתי הערכה כמו שציפיתי במקצוע שמאוד חשוב לי... מבחינת הציון זה כן היה מוערך אבל ההערות והביקורת (הבונה) של המורה קצת ביאסו אותי ובכלל הייתי מאוד עיפה ולא היה לי מצברוח... כל היום היתי עם כמה חברות שלי ו... בסוף היום כבר ממש הרגשתי צורך להתנצל אליהן... על זה שאני לא שמחה והכל כמו תמיד... על זה שלא היה לי חשק לדבר יותר מידי ולצחוק איתן... על זה שאני חלשה. והקטע הוא שהן בכלל לא רצו ממני "התנצלות" כזו... הן אפילו ניסו לעודד אותי ( לא להגיד לי שהכל בסדר ושאין לי מה להיות עצובה...הן פשוט חיבקו אותי ושאלו אותי אם אני רוצה לדבר על זה וכאלה) ובאופן כללי הן לא התנהגו כאילו זה מעצבן אותןשאני ככה.... אבל הרגשתי צורך להגיד סליחה על זה שאני לא "משמחת" אותן, לא מתנהגת כרגיל, שאני מדכאת כזאת... בסוף קיבלתי איזו מכה קטנה וכל הרגשות שהצתברו פשוט עלו והתחלתי לבכות והן לא ידעו מה קרה לי ... אז כבר ממש הרגשתי שאני "לא בסדר" ... זה לא קורה לי בד"כ .... אני לא יודעת למה זה קרה היום...