"להתחיל מחדש"

retro

New member
"להתחיל מחדש"

לפני כמה שבועות סיפרתי לכן שאני מתכוונת לחזור לטיפול (גם בעצתכן...). אז התחלתי, לפני שבועיים. אחרי הפגישה הראשונה הייתי די היסטרית. פחדתי שהולכים לקחת לי את כל מה שבניתי בעמל רב עד עכשיו (בטחון עצמי, שליטה על חיי, שלוות נפש...). אחר כך קצת נרגעתי. אני מקווה שמה ששלי- שלי. ושזה מספיק יציב כדי לעמוד בטלטלה שאני עוברת בימים אלה. וזה ממש לא פשוט. אחרי שכבר הוצאתי את העניין הזה מהמודעות היומיומית שלי, זה חוזר. ואני יודעת ש"ירידה לצורך עליה" זה בסדר, אבל עדיין... לפתוח את זה מחדש אחרי 3 שנים. לגלות שבאמת נשאר בפנים יותר ממה שחשבתי. להרגיש שהשקט שלי מתערער בגלל זה עוד פעם. להתחיל לפקפק בכך שאי פעם זה יפסיק לעורר אצלי את תחושת המועקה הגדולה שזה מעורר. וגם כמעט ואין לי עם מי לדבר אחרי הטיפול ועד לפגישה הבאה. כמעט אף אחד לא יודע את הסיפור הזה עליי, ומי שכן יודע, לא תמיד פנוי להקשיב. אני מסתובבת עם אלפי מחשבות בראש, ואני שוב נשארת איתן לבד. מה שלא יהיה, החלטתי שמהטיפול הזה אני יוצאת שלמה. סוגרת את הפרק הזה מאחורי וזהו. לא חוזרת לזה יותר. ולו רק בגלל שפשוט לא מגיע לבחור ההוא להשפיע על החיים שלי למשך כל כך הרבה זמן. פשוט לא ! אז שיהיה יום טוב לכולן, retro
 

שי-לי

New member
לרטרו

טיפול תמיד הוא תהליך לא קל והרבה פעמים דווקא ההתחלה היא הקשה ביותר, כי עוד אין קשר ואימון במטפל. העובדה שהרגשת כפי שאת מתארת אחרי הפגישה הראשונה מעידה שבעצם הדברים לא היו פתורים אצלך, לפחות לא כפי שחשבת וקיווית. וזהו בעצם מהותו של הטיפול, לעבד חוויות משמעותיות ומכאיבות, לפרק הגנות לא יעילות ולעזור לנו לפתח הגנות יותר סתגלניות. אבל חשוב שתזכרי שהטיפול הוא שלך ובשבילך ולכן את זו שאמורה לקבוע את צביונו, להביא את התכנים שבהם את מעוניינת לעסוק ולהכתיב את הקצב. ואם זה נראה לך מהיר מדי ו/או מאיים (למרות שמפגישה אחת קשה להסיק), זכותך לדרוש האטה, אבל הכי חשוב שתשתפי את המטפל בהרגשות שלך בעקבות הפגישות, בחששות ובציפיות. אני מאחלת לך הצלחה וצמיחה ואשמח להיות לך לאוזן קשבת כשאת מרגישה צורך. משי-לי.
 

retro

New member
עניין של קצב...

שי לי, קודם כל תודה רבה .. אני חושבת שאין טעם ביותר מדי עדינות וכפפות של משי בטיפול הזה. בשביל זה יש לי את עצמי... אמנם אני לא רוצה שיכאיבו לי יותר מדי, וגם לא אתן לזה לקרות, אבל אני מעדיפה להתמודד עם זה "ראש בראש", ולא להסתובב מסביב, כמה שזה מכאיב לפעמים. זה מחיר שאני מוכנה לשלם. נראה לי שבכל מקרה אי אפשר "לחסוך" את הקושי שכרוך בכך... כנראה שאצטרך "לחיות ולראות"...
 

may may.

New member
רטרו

קודם כל שמחה שהתחלת בטיפול, לדעתי, זה צעד נכון. אמנם להציף הכל מחדש, זה לא ממש נעים, אבל כמו שאמרת, ירידה למטרת עליה. וזה טוב ! השיחות שעברתי אצל העובדת הסוציאלית, עזרו לי מאד. וכנראה שבקרוב אצטרף לקבוצה, פעם בשבוע, זה יוסיף לי. לגבי, המחשבות שמתרוצצות לך בראש, ואין עם מי לדבר... את יכולה לכתוב אותן לעצמך, זה יקל עליך. אשמח לשמוע עדכונים, ובכלל איך את מרגישה. בהצלחה מאיה
 
למעלה