להתחיל מחדש

liat1953

New member
להתחיל מחדש

בעוד כעשר דקות אני מתחילה מחדש. פוטרתי מעבודתי ואני יוצאת אל העולם- ללא עבודה,אל הבטלה במצב שנראה כחסר סיכוי למצוא עבודה אחרת. כן,אני עכשיו נכללת בסטטיסטיקה... זה כבר לא השכן,החבר,ההוא, זו אני... עם זה צריך כעת להתמודד, לקום בבוקר ללא מטרה ללא כוון. נכון,אני יודעת איך להעסיק עצמי ומה לעשות. אך בכל מקרה לזה לא הורגלתי. בראשון לחודש לא תיכנס יותר משכורת.... נכון שאיני לבד במערכה זו,מלחמת הקיום. אך צרת רבים צרת טיפשים היא. מחר שבת עבדתי גם בשבת, בזה דוקא איני רואה כל רע ,לא לעבוד בשבת, אך מה יהיה ביום ראשון,אקום ו.....מה הלאה? בתקוה שיהיה טוב...
 
יקירתי

כנראה שלפחות פעם אחת בחייו הבוגרים של האדם החיים זורקים אותו למין מערבולת אובדן דרך שכזו. אכן, זה לא קורה לכולם, ולחלקנו זה קורה יותר מפעם אחת. זה מבלבל, זה מאיים, וזה קשה אבל זאת דרך חדשה ובדרכים החדשות האלה יש רגעים איומים לצד רגעים נפלאים. זה צובט נורא ומפחיד ולפעמים נראה שאי אפשר יותר אבל אין ברירה אז שוחים ושוחים ושוחים עד שמגיעים ליבשת חדשה. קחי את המצב החדש כהזדמנות. שבי בבית, תתחברי לצדדים היצירתיים שבך, תנסי לחשוב מה את באמת רוצה וכשתדעי תתחילי לחתור לשם. קוראים לזה לחיות וזאת חוויה מדהימה. ואנחנו כאן ונעזור לך ונחבק ונתמוך בהצלחה בילי
 
טוב שנפגשנו בזמן הזה שלך.

ושלנו. אולי את עוברת עכשו את אחד מאותם מעברים שבעתיד, במבט לאחור, תזהי כהתחלה משמעותית מאוד... ואת לא לבד כאן. עם הזמן ייפתחו כאן יותר ויותר סיפורים על סיומים כואבים - ועל התחלות חדשות. ויותר קל לעבור את זה ביחד. שתהיה לך שבת שלום.
 

miriam77

New member
תיאוריית השלבים../images/Emo103.gif

האם נראה לכם שעוזר לדעת שיש לזה גם בסיס תיאורטי? ואם אני אדע שיש בהתחלה הכחשה, אחר כך כעס, בהמשך אבל ולאחריו מגיעה איזה שהיא השלמה, האם הידיעה הזו תעזור? יש פער בין מה שאנחנו מרגישים וחווים ובין מה שהשכל שלנו מדווח לנו. אותו הדבר בשינויים האלה, הפתיחות והסגירות של פרקים קטנים וגדולים בחיים. אני, למשל, מזהה את הפער הזה רק אחרי. אף פעם לא בזמן שהוא קורה.
 

noa128

New member
על לשהות ולפעול

בוקר טוב ליאת יקרה. אכן קשה ומבהיל, שומעים מסביב כל כך הרבה סיפורים ומיספרים והם כשלעצמם נשמעים רע, אבל רק כשנמצאים בנעלי המובטלת פתאום מרגישים "על הבשר" את מלוא הבעייתיות... המצב אכן מורכב, ולא דומה מצבו של מובטל בימי פרוספריטי, למצבו של אותו מובטל בימים קשים. מבחינתך, וזה כרגע מה שמעניין אותנו
ההבדל היחיד, הוא בזוית הראייה. אז אחרי שעברנו את שלבי ההכחשה, והכעס, והכאב, והתסכול - משנסים מותניים ומתחילים לעבוד בעבודה החדשה: למצוא עבודה, שלפחות מנסיוני עוזרת מאד בהקלת ה"שהייה" במצב ה'מובטלת' - היא נותנת תקווה שהדברים במידה מסויימת בידייך, שאת פועלת לשינוי המצב. העבודה הזו "למצוא עבודה", היא אחת העבודות היחידות שבהן את אדון לזמנך, וגם ביום שבו שלחת קורות חיים, התראיינת, הרמת טלפונים, הפעלת קשרים - עדיין נותר לך זמן לעצמך - לקפה נינוח של בוקר, לסידורים, למיון בגדי החורף בארונות, למנוחה ואגירת כוחות לקראת הרגע שבו תתחילי שוב לעבוד ותיזדקקי לכל הכוח כדי להיאחז בעבודה החדשה. בינתיים, אנחנו כאן. אמרה את זה בילי, אומר גם אני, יאמרו לך עוד. את לא לבד. בהצלחה, נועה.
 
למעלה