קוצי מוצי הקטנה
New member
להתחיל מבראשית
היא הייתה בת 15. לא הסתדרה עם חברותיה לכתה.המורים כל הזמן העירו לה. הבנים הציקו לה, הרגישה מנודה. הגיע הביתה עצבנית מותשת מביה"ס. ההורים היו בעבודה,הלכה להביא את אחותה הקטנה מהשכנה ששמרה עליה. נכנסו הביתה, לבית ריק,אחותה הייתה רעבה וביקשה לאכול. היא הכינה לה ארוחה וניגשה לחדרה להכין שעורים. בשעה ארבע הגיעה אמה,עשתה קצת סדר וניקיון והלכה לנוח. אחותה הקטנה דיברה בטלפון עם חברה וביקשה ממנה רשות לרדת לשחק. היא אמרה לה שלא להתרחק מהבית ולהיות כל הזמן בקשר עין קרוב לבית. היא ירדה. הבית היה שקט,אמא נחה, הכל היה שקט ונעים. היא חשבה על ביה"ס, נמאס לה, היא לא הבינה את חברותיה לכתה את המורים שלא ידעו ללמד,היא לא אהבה להיות שם. אמא התעוררה, שאלה לשלומה, מה חדש? היא ענתה סתמית, הכל בסדר. אני הולכת לקניות אמרה אמה את צריכה משהו? לא, ענתה. לא היה לה חשק לכלום. אני הולכת לנוח השיבה לה. נשכבה במיטה, עצובה ואומללה, נזכרה שלא דיברה עם אחיה שבצבא,הרימה לו טלפון, מה שלומך? מה חדש? הכל היה כרגיל. היא הרגישה שחסר לה משהו, היא לא היתה רגועה. כך החיים נמשכו עד לגיל 16..... שיגרת שיעמום,חוסר חברים,חוסר שביעות רצון מהכל. בכתה י' הבנים התחילו לשים לב אליה והיא הרגישה זאת. בהתחלה ההרגשה הייתה מוזרה מאוד. היא לא היתה רגילה לתשומת הלב הזו. לאט לאט החלל שהיה בליבה משך אותה לבנים שרצו את קרבתה. היא היתה זקוקה לקשר. הרגישה שהיא זקוקה לתמיכה. והם הציעו לה את התמיכה. לא בדיוק מה שהיא היתה צריכה אך נראה היה לה כי זה מתאים לה. כאשר יש חלל הוא מתמלא לא תמיד עם מה שהוא זקוק... וכך עוברות השנים ונוצר קשר אך בדרך כלל הקשר לא טוב, לא מתאים, ולא יחזיק מעמד. יש הרבה גוונים לשחקנים אך הסרטים דומים. כמו סרט טורקי,רואים שלושה ואח"כ ראית את כולם, זה התסריט לנישואי בוסר,3-2 ילדים, מעט אלימות, הרבה צער, פרוד, גירושין. לאורך התהליך , התבגרות,הבנות, ציפיות שלא יכולות להתגשם, מאבק, חיפוש עצמי, החלטות, אכזבות, צער. מה עושים ? מתחילים מחדש בכוחות מחודשים.
היא הייתה בת 15. לא הסתדרה עם חברותיה לכתה.המורים כל הזמן העירו לה. הבנים הציקו לה, הרגישה מנודה. הגיע הביתה עצבנית מותשת מביה"ס. ההורים היו בעבודה,הלכה להביא את אחותה הקטנה מהשכנה ששמרה עליה. נכנסו הביתה, לבית ריק,אחותה הייתה רעבה וביקשה לאכול. היא הכינה לה ארוחה וניגשה לחדרה להכין שעורים. בשעה ארבע הגיעה אמה,עשתה קצת סדר וניקיון והלכה לנוח. אחותה הקטנה דיברה בטלפון עם חברה וביקשה ממנה רשות לרדת לשחק. היא אמרה לה שלא להתרחק מהבית ולהיות כל הזמן בקשר עין קרוב לבית. היא ירדה. הבית היה שקט,אמא נחה, הכל היה שקט ונעים. היא חשבה על ביה"ס, נמאס לה, היא לא הבינה את חברותיה לכתה את המורים שלא ידעו ללמד,היא לא אהבה להיות שם. אמא התעוררה, שאלה לשלומה, מה חדש? היא ענתה סתמית, הכל בסדר. אני הולכת לקניות אמרה אמה את צריכה משהו? לא, ענתה. לא היה לה חשק לכלום. אני הולכת לנוח השיבה לה. נשכבה במיטה, עצובה ואומללה, נזכרה שלא דיברה עם אחיה שבצבא,הרימה לו טלפון, מה שלומך? מה חדש? הכל היה כרגיל. היא הרגישה שחסר לה משהו, היא לא היתה רגועה. כך החיים נמשכו עד לגיל 16..... שיגרת שיעמום,חוסר חברים,חוסר שביעות רצון מהכל. בכתה י' הבנים התחילו לשים לב אליה והיא הרגישה זאת. בהתחלה ההרגשה הייתה מוזרה מאוד. היא לא היתה רגילה לתשומת הלב הזו. לאט לאט החלל שהיה בליבה משך אותה לבנים שרצו את קרבתה. היא היתה זקוקה לקשר. הרגישה שהיא זקוקה לתמיכה. והם הציעו לה את התמיכה. לא בדיוק מה שהיא היתה צריכה אך נראה היה לה כי זה מתאים לה. כאשר יש חלל הוא מתמלא לא תמיד עם מה שהוא זקוק... וכך עוברות השנים ונוצר קשר אך בדרך כלל הקשר לא טוב, לא מתאים, ולא יחזיק מעמד. יש הרבה גוונים לשחקנים אך הסרטים דומים. כמו סרט טורקי,רואים שלושה ואח"כ ראית את כולם, זה התסריט לנישואי בוסר,3-2 ילדים, מעט אלימות, הרבה צער, פרוד, גירושין. לאורך התהליך , התבגרות,הבנות, ציפיות שלא יכולות להתגשם, מאבק, חיפוש עצמי, החלטות, אכזבות, צער. מה עושים ? מתחילים מחדש בכוחות מחודשים.