להתגרש?
שבת שלום, אשמח לשמוע דעתכם לזאת: אני נשוי כ - 5 שנים + ילד מקסים בן שנתיים וחצי. אנו בני כ - 30 . מאז שנולד בננו חלה הדרדרות קשה בקשר. נאמרו דברים שלא היו צריכים להאמר משני הצדדים, פגענו והעלבנו. כנראה ששנינו השתנינו מאז התאהבנו (והיתה אהבה גדולה). לפני כשנה ניסינו טיפול זוגי שאישתי יזמה אך ללא הצלחה. אשתי התמודדה כמעט לבד עם התינוק עקב זאת שאני עובד מרחק שעה וחצי נסיעה מהבית, ולא בדיוק יוצא ב - 5 הביתה. יוצא שאני מתקדם ומצליח בקריירה, אך בחיי האישיים - נכשל. עד לפני כחצי שנה עוד הרגשתי כי אשתי מנסה לשקם משהו. היום - כלום. יש שתיקה קשה בבית, וכעת בימי החגים אני מרגיש את זה ונקרע. לגבי יחסי מין - כמעט ואין, מאז שנולד הבן אשתי שוכבת איתי מתוך רחמים, היום גם זה לא. כמובן שזה הופך אותי למתוסכל מינית, ולעלבון קשה. אחת הסיבות שהיא כל כך נגדי היא שלאחר שילדה (בקיסרי לא פשוט) אמא שלי נדבקה אליה עם צרור עצות והערות, לאשתי לא היה פה להשתיק/לסלק אותה ואני פשוט נקברתי בעבודה, אולי בכוונה כדי שלא להיות בין אשתי לאימי. ויש עוד הרבה הרבה, אבל הקטע האחרון הוא שאשתי יצרה קשר עם גבר גרוש באינטרנט, שלחה תמונות, קבעו להיפגש וכו'. כשעימתתי אותה עם זה (במקרה גיליתי, עד אז היה לי אמון מלא בה וממש לא חיפסתי Traces במחשב בבית)היא אפילו לא הצטערה אלא הטיחה בי שאני גררתי אותה לכך, ושלמעשה אני דורך עליה כבר 3 שנים. כנראה שכ"כ הייתי שקוע בקריירה שלי (אני מפרנס יחיד, לאשתי אין כל הכנסות ולא עושה רושם שיהיו בעתיד הקרוב), שהזנחתי את המשפחה. הקשר שלי עם הבן נפלא, ואני לא מוכן לחשוב על הפרדות ממנו. אני גם בטוח ששנינו - אני ואשתי - אשמים באותה המידה בהדרדרות. אני אוהב את אשתי, אך איך אסביר זאת - הדם רותח במחשבה על הבגידה (ומבחינתי בגידה היא עצם יצירת הקשר מאחורי הגב, בלי קשר לאם היו או לא היו יחסי מין, ואין לי מושג אם היו או לא). מה הייתם עושים? אשמח לקבל את נקודת המבט שלכם קשה ככל שתהייה.
שבת שלום, אשמח לשמוע דעתכם לזאת: אני נשוי כ - 5 שנים + ילד מקסים בן שנתיים וחצי. אנו בני כ - 30 . מאז שנולד בננו חלה הדרדרות קשה בקשר. נאמרו דברים שלא היו צריכים להאמר משני הצדדים, פגענו והעלבנו. כנראה ששנינו השתנינו מאז התאהבנו (והיתה אהבה גדולה). לפני כשנה ניסינו טיפול זוגי שאישתי יזמה אך ללא הצלחה. אשתי התמודדה כמעט לבד עם התינוק עקב זאת שאני עובד מרחק שעה וחצי נסיעה מהבית, ולא בדיוק יוצא ב - 5 הביתה. יוצא שאני מתקדם ומצליח בקריירה, אך בחיי האישיים - נכשל. עד לפני כחצי שנה עוד הרגשתי כי אשתי מנסה לשקם משהו. היום - כלום. יש שתיקה קשה בבית, וכעת בימי החגים אני מרגיש את זה ונקרע. לגבי יחסי מין - כמעט ואין, מאז שנולד הבן אשתי שוכבת איתי מתוך רחמים, היום גם זה לא. כמובן שזה הופך אותי למתוסכל מינית, ולעלבון קשה. אחת הסיבות שהיא כל כך נגדי היא שלאחר שילדה (בקיסרי לא פשוט) אמא שלי נדבקה אליה עם צרור עצות והערות, לאשתי לא היה פה להשתיק/לסלק אותה ואני פשוט נקברתי בעבודה, אולי בכוונה כדי שלא להיות בין אשתי לאימי. ויש עוד הרבה הרבה, אבל הקטע האחרון הוא שאשתי יצרה קשר עם גבר גרוש באינטרנט, שלחה תמונות, קבעו להיפגש וכו'. כשעימתתי אותה עם זה (במקרה גיליתי, עד אז היה לי אמון מלא בה וממש לא חיפסתי Traces במחשב בבית)היא אפילו לא הצטערה אלא הטיחה בי שאני גררתי אותה לכך, ושלמעשה אני דורך עליה כבר 3 שנים. כנראה שכ"כ הייתי שקוע בקריירה שלי (אני מפרנס יחיד, לאשתי אין כל הכנסות ולא עושה רושם שיהיו בעתיד הקרוב), שהזנחתי את המשפחה. הקשר שלי עם הבן נפלא, ואני לא מוכן לחשוב על הפרדות ממנו. אני גם בטוח ששנינו - אני ואשתי - אשמים באותה המידה בהדרדרות. אני אוהב את אשתי, אך איך אסביר זאת - הדם רותח במחשבה על הבגידה (ומבחינתי בגידה היא עצם יצירת הקשר מאחורי הגב, בלי קשר לאם היו או לא היו יחסי מין, ואין לי מושג אם היו או לא). מה הייתם עושים? אשמח לקבל את נקודת המבט שלכם קשה ככל שתהייה.