deep ocean
New member
להשתחרר מהשיפוט!!
עשיתי עכשיו "קצת" סדר ונקיון בחדר שלי! למי שלא יודע, קנו לי מיטה חדשה כבר לפני איזה חודש (מיטה מדהימה, אגב) בכל אופן במיטה הישנה היה ארגז מיטה עם מלא דברים בפנים. הדברים שהיו במיטה הישנה חיכו לי שאני אסדר אותם/אזרוק אותם. פשוט לא יאומן מה היה שם. מצאתי את קופסת הכסף שלי! בקופסא היו אוצרות מגיל 15-16! מה היה שם? דברים שכאשר ראיתי אותם עכשיו הרגשתי איך השופט שלי פועל שעות נוספות. הרגעתי את עצמי, עבדתי על השיפוט עכשיו, וקיבלתי את הדברים שעברו עלי (זה שאני הולכת לכתוב אותם פה, רק אומר שקיבלתי!) בגיל 15-16 הערצתי להקת פופ. בקופסת הנחושת היו לי: תמונות אמיתיות שלהם (שהשיגו לי) חוברות מיוחדות במהדורה מוגבלת ספרים עליהם מכתבים ששלחו לי מעריצות. I WAS A FAN! ממש הערצתי אותם. במבט לאחור זאת היתה אובססיה לגביהם, אבל אז הייתי בתוך זה. מין הסתם זה מילא צורך בזמנו. עכשיו זרקתי את כל תכולת התיבה (רק לאחר שהתמודדתי עם מה שהיה שם, ועברתי על הדברים). כרגע נשאר לי לזרוק את התמונות האמיתיות שלהם ועוד חוברת שהכינה לי מתכתבת מדהימה מסינגפור! (היא היתה שולחת לי מכתבים מעוצבים כאלו, עם כל מיני הפתעות!) תיכף הכל הולך לפח. אני חייבת לציין שהתקדמתי היום בעוד צעד: 1. להיות מסוגלת לזרוק את תכולת הקופסא. 2. לכתוב על זה-על מה שהייתי. אני מאד גאה בעצמי! אני כבר הרבה זמן עושה סדר כבר זרקתי המון דברים בקרוב אני מתכוונת לזרוק עוד כמה דברים ולמיין את המסמכים במחשב- והכל יהיה נהדר! יהיו לי דברים שאני צריכה ולא סתם דברים לקשט לי את החיים. אני לא צריכה קישוטים יפים-יש לי משפיק קישוטים בפנים-בתוכי
אני כבר לא נקשרת לחפצים או לדברים אני יכולה לתת כל דבר שיש לי בחדר!! זה פשוט כיף אדיר להרגיש כך!!!!
עשיתי עכשיו "קצת" סדר ונקיון בחדר שלי! למי שלא יודע, קנו לי מיטה חדשה כבר לפני איזה חודש (מיטה מדהימה, אגב) בכל אופן במיטה הישנה היה ארגז מיטה עם מלא דברים בפנים. הדברים שהיו במיטה הישנה חיכו לי שאני אסדר אותם/אזרוק אותם. פשוט לא יאומן מה היה שם. מצאתי את קופסת הכסף שלי! בקופסא היו אוצרות מגיל 15-16! מה היה שם? דברים שכאשר ראיתי אותם עכשיו הרגשתי איך השופט שלי פועל שעות נוספות. הרגעתי את עצמי, עבדתי על השיפוט עכשיו, וקיבלתי את הדברים שעברו עלי (זה שאני הולכת לכתוב אותם פה, רק אומר שקיבלתי!) בגיל 15-16 הערצתי להקת פופ. בקופסת הנחושת היו לי: תמונות אמיתיות שלהם (שהשיגו לי) חוברות מיוחדות במהדורה מוגבלת ספרים עליהם מכתבים ששלחו לי מעריצות. I WAS A FAN! ממש הערצתי אותם. במבט לאחור זאת היתה אובססיה לגביהם, אבל אז הייתי בתוך זה. מין הסתם זה מילא צורך בזמנו. עכשיו זרקתי את כל תכולת התיבה (רק לאחר שהתמודדתי עם מה שהיה שם, ועברתי על הדברים). כרגע נשאר לי לזרוק את התמונות האמיתיות שלהם ועוד חוברת שהכינה לי מתכתבת מדהימה מסינגפור! (היא היתה שולחת לי מכתבים מעוצבים כאלו, עם כל מיני הפתעות!) תיכף הכל הולך לפח. אני חייבת לציין שהתקדמתי היום בעוד צעד: 1. להיות מסוגלת לזרוק את תכולת הקופסא. 2. לכתוב על זה-על מה שהייתי. אני מאד גאה בעצמי! אני כבר הרבה זמן עושה סדר כבר זרקתי המון דברים בקרוב אני מתכוונת לזרוק עוד כמה דברים ולמיין את המסמכים במחשב- והכל יהיה נהדר! יהיו לי דברים שאני צריכה ולא סתם דברים לקשט לי את החיים. אני לא צריכה קישוטים יפים-יש לי משפיק קישוטים בפנים-בתוכי
