classicrockrulz
New member
להרוג את הניצוץ
צפיתי לאחרונה בהופעה שלמה של דיפ פרפל משנת 74´ , כמובן שמאוד התלהבתי וכו´ , ואז זה היכה בי , שאלתי את עצמי , for god sack! , אין כאלו להקות היום! ואז חפרתי טיפה יותר עמוק , גיליתי שבעצם אנחנו אלה שהרגנו את דיפ פרפל , ובכלל את הרוק עצמו , קחו עכשיו את השירים היותר חדשים של הפרפל , אף אחד מהם לא בסיגנון של פעם , כולם כבדים , ולא עם הרבה נשמה ..לא עם אותו ניצוץ של פעם ..ההתלהבות , החישמול ..אני לא צריך לפרט..אתם יודעים למה אני מתכוון שאלתי את עצמי איך זה קרה , .. וגיליתי מהר מאוד את התשובה , .. -מטאל! המטאל שאנחנו מכירים בעצם הוסיף נפח של מיסחור משהו , נתן לנו הרגשה שאנחנו גם צריכים להרגיש ויזואלית את הלהקה , לראות כמה היא קודרת , אנשים הכניסו לדיפ פרפל בעצם את המושג של מטאל , ובמקום שהלהקה תוביל את המוזיקה שלה איך שהיא חושבת , הם הלכו יחד עם הרעיון שאיזה כתב הדביק להם , והלכו איתו עד הסוף , .. אני לא יודע מה איתכם , אנ יאוהב יותר את ה-pure rock שהם עשו מלפני , היה שם הכל ..ולאף אחד לא היה אכפת גם איך אנשים נראו , אם זה בלקמור שנראה כמו מיסטר בין רק עם יותר שיער , או ג´ון לורד שנראה כמו כלבלב ענקי.. הם עשו מוזיקה גדולה , וזה פשוט יזכר אצלם כאנשים שעשו מוזיקה גדולה , לא אחרת . אני לא רוצה אווירה קודרת , אני רוצה מוזיקה טובה , ואם יש בה מוזיקה קודרת , זה יהיה בסדר , אין לי בעיה עם זה , - העיקר שהיא תיהיה טובה , ועם נשמה , .. תראו למשל פעם גיטריסטים שעשו פשוט כל מה שהם רוצים עם הגיטרה מבלי לזוז אפילו ובקור רוח מדהים , לעומת היום , כל מי שמנגן תו אחד חייב פשוט לעשות את הפליקלק לאחור שהוא למד מהחבר´ה... אנשים יגידו שזה מהטלויזיה והפירסום , אני אומר -לא . אנחנו אלה שקונים את האלבומים , בעלי המאה . אני צופה שאם נתמיד עם המוזיקה הטובה באמת , היא בסוף תחזור , אין ברירה , זה דבר מחייב , תדבקו במוזיקה עם הנשמה , כי איכות זאת לא מילה גסה
צפיתי לאחרונה בהופעה שלמה של דיפ פרפל משנת 74´ , כמובן שמאוד התלהבתי וכו´ , ואז זה היכה בי , שאלתי את עצמי , for god sack! , אין כאלו להקות היום! ואז חפרתי טיפה יותר עמוק , גיליתי שבעצם אנחנו אלה שהרגנו את דיפ פרפל , ובכלל את הרוק עצמו , קחו עכשיו את השירים היותר חדשים של הפרפל , אף אחד מהם לא בסיגנון של פעם , כולם כבדים , ולא עם הרבה נשמה ..לא עם אותו ניצוץ של פעם ..ההתלהבות , החישמול ..אני לא צריך לפרט..אתם יודעים למה אני מתכוון שאלתי את עצמי איך זה קרה , .. וגיליתי מהר מאוד את התשובה , .. -מטאל! המטאל שאנחנו מכירים בעצם הוסיף נפח של מיסחור משהו , נתן לנו הרגשה שאנחנו גם צריכים להרגיש ויזואלית את הלהקה , לראות כמה היא קודרת , אנשים הכניסו לדיפ פרפל בעצם את המושג של מטאל , ובמקום שהלהקה תוביל את המוזיקה שלה איך שהיא חושבת , הם הלכו יחד עם הרעיון שאיזה כתב הדביק להם , והלכו איתו עד הסוף , .. אני לא יודע מה איתכם , אנ יאוהב יותר את ה-pure rock שהם עשו מלפני , היה שם הכל ..ולאף אחד לא היה אכפת גם איך אנשים נראו , אם זה בלקמור שנראה כמו מיסטר בין רק עם יותר שיער , או ג´ון לורד שנראה כמו כלבלב ענקי.. הם עשו מוזיקה גדולה , וזה פשוט יזכר אצלם כאנשים שעשו מוזיקה גדולה , לא אחרת . אני לא רוצה אווירה קודרת , אני רוצה מוזיקה טובה , ואם יש בה מוזיקה קודרת , זה יהיה בסדר , אין לי בעיה עם זה , - העיקר שהיא תיהיה טובה , ועם נשמה , .. תראו למשל פעם גיטריסטים שעשו פשוט כל מה שהם רוצים עם הגיטרה מבלי לזוז אפילו ובקור רוח מדהים , לעומת היום , כל מי שמנגן תו אחד חייב פשוט לעשות את הפליקלק לאחור שהוא למד מהחבר´ה... אנשים יגידו שזה מהטלויזיה והפירסום , אני אומר -לא . אנחנו אלה שקונים את האלבומים , בעלי המאה . אני צופה שאם נתמיד עם המוזיקה הטובה באמת , היא בסוף תחזור , אין ברירה , זה דבר מחייב , תדבקו במוזיקה עם הנשמה , כי איכות זאת לא מילה גסה
