הייתי רוצה לתת טיפ כללי להורים אל תשתמשו במושג תרגע משום שהוא רגשי ואינו ניתן לשליטה בדיוק כמו פחד או גועל החליפו את הסמנטיקה ל- או את/ה מאב/ת שליטה, שלוט/שלטי בעצמך
הדבר הראשון שאני שומעת כשאומרת את זה, זה- את לא יודעת שאין לי שליטה על זה! אני מתפוצץ! ונכון שעם השנים כבר יש לי את הדרך להרגיע, להחזיר אליו את השליטה, אבל אשמח אם תצרפי 'טיפים' להורים להתמודדות מתאימה להתפרצות זעם.
כשהבן שלי נמצא בקריזה/התקף זעם,מה בדיוק אני צריכה לעשות? נכון, שאין טעם להגיד לו להרגע, כי זה לא בשליטתו, מצד שני, אני לא מסוגלת לראות שהוא הופך לי את הבית- משליך חפצים, הורס דברים וכד.
הדברים החשובים במצב שכזה, הם בראש ובראשונה לשמור על קור רוח ושליטה- אצלך. לאחוז בילד ב'חיבוק דב', מכיל, חזק מספיק בכדי לעצור אותו- לא בכדי להכאיב. לדבר אליו בטון רגוע. בדרך כלל, אחיזה מכילה של חצי דקה עד מס' דקות עם שיחה בטון מרגיע- תוריד את זעמו לאט לאט והוא ירגע. מצרפת עבורך קישור למדור העוסק בכך בספרית הפורום.