להרגיש טוב.

  • פותח הנושא *g99
  • פורסם בתאריך

אננדה

New member
אביבה יקירתי

רשמת כי את דולה שאלות מתוך מה שהאדם עצמו אומר על עצמו. מצב כזה ניתן לאחר שמגלים (שוב, כל אחד לעצמו כמובן) כי האמת של האחר - היא האמת של האחר....ולא שלנו.. וברור לי מדברייך (וזאת לא הפעם הראשונה שאני קוראת דברים שאת כותבת) כי בשלב מסוים בחייך הבנת את זה וכי מנקודה זו את אומרת את דברייך. השאלה שלי היא - באילו כלים את, אביבה, השתמשת לפני ש´מצאת´ את הטכניקה הנכונה - הדרך להבנת הדברים מתוך עצמך שהיא בעצם הטכניקה של שאלת שאלות בלי הצורך אף ´לראות´ כלל את העץ ...
 

*אביבה*

New member
לא בשלב מסוים

אלא בכל שלב. זה הבדל משמעותי. הכלי שאני השתמשתי בו תמיד היה ההתנסות. התגברות על הפחד. למרות הפחד. זה מה שמתאים לי, לא לכל אחד.אני הלכתי עפ הפחד יד ביד. לכל מקום שבו הוא הופיע אני הלכתי איתו. לא כל אחד יכול לעשות את זה. ואם יש אנשים שפחד עוצר אותם אז, לשאול שאלות כדי לעזור. לגבי העץ... לא כדאי לעלות גבוה מדי, כדי לא ליפול. ענף אחד כל פעם, ולנוח קצת...
 

אננדה

New member
גם גובה העץ

הוא בעיני המתבונן, לא?
ההתנסות היא לאו דווקא בהכרך כלי כי אם - דרך הלמידה עצמה. נראה כי הכרת בכך שהפחד הוא במקום מסוים האשליה הגדולה מכולם, הפחד הוא המחשבה המתעתעת בנו ששוב, בדיוק כמו מסכות - מגיע מתוך צורך מסוים שבנינו בשלב מסוים בחיינו כמגננה - ע"מ להגן עלינו שניה לפני שנראה כי הולך לקרות לנו משהו - שפעם חווינו (על עצמנו או ראינו על אחרים) ונראה כי הוא עומד לחזור על עצמו.... היכולת לראות ולהבין - שכל מה שקרה לנו - קרה בעבר, כל מה שקורה לנו כרגע - הוא סיפור אחר לגמרי... אנחנו בעצמנו לא בעלי אותה דעות/מחשבות במאת האחוזים ממה שהיינו אך לפני דקה/שבוע/שנה/עשור - היא הכח שיכול בהחלט לדחוף אותנו קדימה וללמוד.. מה לפי דעתך הפחד הכי גדול שכל יתר הפחדים בעצם ´מסתכמים´ בו?
 

*אביבה*

New member
ההתנסות היא דרך הלמידה

רק היא. התאורים על ההתנסות של אנשים אחרים לעולם לא תהיה כמו ההתנסות עצמה- שלנו. היכולת לראות ולהבין ובעיקר לקלוט את מה שאנחנו רואים בצורה פשוטה...היא הבעיה האמיתית. לראות מה שקורה בהווה בלי עבר ועתיד. הדעות והמחשבות על עצמינו הן שמשתנות בעקבות מה שאנחנו שומעים מהסביבה שלנו, עלינו. זאת צרה צרורה. בעיקר כשעל אותו הדבר אפשר לשמוע אלף דעות. וכל זה עלינו.כשאנחנו לא יודעים, מבולבלים, מחפשים את האמת בחוץ, כל דבר שנשמע יראה לנו אמיתי. ואז עוברות שנים ופתאום רואים שמה שאמרו לנו וחשבנו, אינו נכון. שינוי דעות או מחשבות על עצמנו לא יתכן אם אנחנו יודעים את עצמנו. במצב כזה, כל מה שאדם אחר יגיד עלינו, זו דעתו. זכותו. הפחד הכי גדול הוא הפחד שלא "יאהבו" אותנו, שיחשבו עלינו דברים לא טובים. במונחים פסיכולוגיים זה נקרא פחד נטישה.הוא מופיע בכל מיני תחפושות...
 

זהות

New member
*אביבה*

כשאת "רואה עץ" אכן זה לא חצי עץ אך הסכימי איתי שיש עץ שזה הרגע נטע ויש עץ זקן ויש עץ ברוש ויש עצים שונים , אותו דבר לגבי חתול - אין חצי אך יש חתול פרסי , גור וכו´ - זה לא ענין של דיעה , ישנן דרכים שונות להתבוננות ועומקים רבים . השתמשתי בדוגמאות הללו כלל לא בציניות מקווה שתביני כפי שכתבתי - פשוט ! קשה לי להסכים עם הקביעה של אוהבים או לא , משפרים או לא - ואהיה גלויה איתך ואחשף , הסיבה שקשה לי עם קביעות הללו היא משום שגם אצלי הדברים היו תמיד ברורים שחור-לבן . לא הכרתי בשלל הגוונים ואת יודעת מה ? היה לי קשה עם ראייתי החד-גונית . לאחרונה אני בתהליך , לומדת דברים ישנים מחדש . אגב , הכתיבה הזו - שלך , חברה אותי למשהו אחר - למסיכות שאנו בוחרים לעצמינו או שבחרו עבורינו . שמי רונית !
 

*אביבה*

New member
עצים הם עצים

חתולים הם חתולים. כשהם שותים מים זה מים וכשיש שמש זה שמש. גם חתול פרסי וגם חתול סיאמי צריכים שמש ומים וגם בני האדם... הדברים הם לא ברורים אלא להיפך הם קשים מאוד להבנה בגלל שהם כל כך פשוטים.אנחנו מחפשים משהו מאוד לא מוגדר שהוא בעצם כל הזמן כאן לידינו. תהליכים רבים בחיים שלמדנו אמרו לנו שכל דבר הוא יותר מסתם דבר אלא בעל משמעות אחרת. שם מתחיל הסיבוך. הדברים אינם שחור ולבן, הם כל הקשת, אבל כשמנסים להגיד מה נכון או לא לאדם מסוים... אז בעצם אומרים שזה שחור או זה לבן. ואני אומרת חתול זה חתול, אם הוא שחור או לבן זה לא משנה. מכאן גם ברור למה קשה להסכים, ואת לא חייבת להסכים. זוהי נקודת הסתכלות שאני מזמינה אותך אליה. זה הכל. נעים מאוד רונית. מה בקשר למסכות? למה זה חיבר אותך?
 

~דויד~

New member
להרגיש טוב, לדעתי

רק באמצעות ההקשבה לנשמה שלי. אנחנו מרגישים טוב, כאשר הנשמה שלנו מרגישה טוב.
 

אוריום

New member
עדין אין שום קשר אמת לנשמות../images/Emo150.gif

אפשר לדבר אליהם מהם לא תישמע כל.
 

זהות

New member
טוב ...

זה מושג יחסי . מה שטוב לי לא בהכרח טוב לך . רמת המודעות גם היא יחסית . עד כמה כל אחד מודע ליתרונותיו , חסרונותיו , מניעיו ... כל אלה גם תורמים להרגשה . לא חושבת שיש תשובה אחת , מתכון או מרשם מה יגרום לכולנו להרגיש טוב . כל אחד/ת במסע הזה עם עצמו יכול לבחור איך הוא/היא יעברו את החיים הקצרים האלו . מסיכות ... כולנו חוטאים בכך שאנו עוטים אותן , מי יותר ומי פחות . להסתובב עם מראה מול כולם ולהגיד להם " על מי אתם עובדים?" מיותר לדעתי . עדיף להסתכל פנימה לתוכך ובאמת לדעת אילו מסיכות את בחרת לעצמך ואילו מסיכות העבירו לך והאם את באמת רוצה להשתמש בהן . לסיום אשתף אותך במשהו שגרם לי להרגיש טוב . נרשמתי לקורס צלילה , לכבוד יום הולדתי - הענקתי לי מתנה . שבוע אבלה עם עצמי באילת ואממש חלום קטן. מקווה שתמשיכי להרגיש טוב .
 

אננדה

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

כאשר אנו מבינים כי האנשים הם-הם המראות שלנו ובאמצעותם נוכל אנו לעצמנו ללמוד ולחשוף עוד פן בתוכנו אנו בעצם מגלים כי כאשר אנו ´מזהים´ מסכה מולנו - אנו ´מזהים´ בדיוק את אותה מסכה שלנו. בין אם אנו עוטים אותה בזה הרגע, או שהשתמשנו בה בעבר ולמדנו להסירה. את צודקת יקירתי, לבוא ולאמר לאחרים - ספרו לי את המתכון - הוא בסך הכל שלב בו במקום מסוים אנו רוצים להבין, רוצים לגלות, אך משהו גרם לנו לפקפק בכך שזה כלל אפשרי.. הדרך היא להביא את אותו אחד לנקודה האמיתית - שלו! לראות אנשים אחרים מלאי מסכות - משמע לראות את המסכות שעל פנינו. מה ה´טריק´? להיות אמיתיים - קודם כל (!!) לעצמנו, אח"כ ´לדרוש´ זאת מאחרים.. ולהזכירך.... איזה חלק בגופך את הכי אוהבת?
תודה על הדברים שכתבת!!
 

זהות

New member
אננדה חביבתי

האיבר בגופי שאני הכי אוהבת הואאאאאאאאאאאאאא ... אפי !
למה ? לא דורשת מאיש להוריד את המסיכות . מנסה לברר באילו מסיכות אני משתמשת ומדוע ... להיות אמיתית עם עצמי ...הצחקת אותי , כל חיי חשבתי שאכן הייתי . לאחרונה הסתבר לי ש...באופן חלקי אכן הייתי . עכשיו רוצה יותר . יותר מעצמי , יותר מהחיים !
 

אננדה

New member
מתתתוקה!!!!

כמו גוף חיצוני - כך גם פנימי.... ואני יודעת (כי סיפרת לי..) שאם מישהו היה אומר לך משהו בגנות אפך - זה לא היה מפריע לך כלל... כי את שלמה עם הידיעה שהוא יפה!! כנ"ל גם לשאר חלקי גופנו - וכמובן גם לרבדינו האישיותיים.. אחת הדרכים לברר באילו מסכות אנו משתמשים היא ´לזהות´ מסכה שאין אנו אוהבים באחרים - ולהבין כי זאת מסכה ´מוכרת´ לנו ממקום מסוים - בין אם השתמשנו בה בעבר - או שעדיין ובכך להבין כי באותו רגע ממש אנו עושים השלכה לגבי עצמנו - לגבי המסכות שלנו. גם במסכות אין ´רע´. הן הרי נוצרו מסיבה מסוימת - ואם הן נוצרו כנראה שהיתה לזה סיבה מוצדקת. ההתחלה היא ברגע שאנו לומדים להבין כי אין למסכה תפקיד יותר בחיינו - וכי אנו מסוגלים לחיות גם בלעדיה. לחשוף את האני האמיתי שלנו מצריך הרבה אומץ - כי לעיתים הסביבה שלנו, היקירים שלנו, אותם אנשים איתם גדלנו והתפתחנו לא תמיד מסוגלת לקבל כאלו שינויים בתוכנו, כמו כל שינוי שאנו עושים (שוב - גם חיצוני) וכאן מגיעה השאלה האמיתית - אלו שבאמת אוהבים את מי שאנחנו - אלו המסוגלים לקבל אותנו בשוני שלנו, בצורך שלנו בצמיחה ובהסרת המסכות - גם אם לעיתים לא כל כך מבינים מה עובר עלינו - אבל עדיין (!) נמצאים אינו - אלו הם היקירים שלנו, אלו האוהבים אותנו כי ביכולתם במקום מסוים לקבל(גם אם לא תמיד להבין) את עצמם ככאלו גם.... זה מצריך מאמץ מצידנו לפעמים אך ברגע שמבינים כי אלו שסביבנו לא יכולים כלל להשפיע על קצב ההתפתחות האישית שלנו - אנו מסוגלים להמשיך עם העבודה העצמית שלנו כלפי עצמנו בידיעה ברורה שהם איתנו... לטוב ולרע... היכולת שלך לבוא ולאמר כי חשבת שהיית אמיתית עם עצמך וכרגע לראות כי בעצם - לא כל כך, מפתיעה אותי כל פעם מחדש.... חוצמזה שאני משוחדת קצת במקרה שלך
אוהבת!!!!! עד הירח וחזרה...
 

*g99

New member
למרות שזה לא מופנה אלי,

אננדה, כאילו שדיברת מתוכי! ממש קלעת בול על התהליך שהיה לי...לא יכולתי לתאר זאת יותר טוב ממה שאת תארת,תודה אננדה שנתת לי להבין עוד פרטים על התהליך שעברתי ועל כך שאיפשרת לי להבין לעומק את התהליך הזה. g99...
 

אננדה

New member
שלום מיכל :)

אני שמחה שמצאת בדברים שכתבתי פרטים מסוימים על התהליך האישי שלך. איפה את רואה את עצמך היום?
 

*g99

New member
אז ככה,

היום אני הרבה יותר מודעת לעצמי,מבינה שחייתי בשקר אחד גדול כל חיי בניסיון לברוח מהתמודדות מול בעיות. היום אני יודעת לעמוד על שלי,הביטחון העצמי שלי עלה ואפילו החלטתי להסב מיקצוע (מה שבעבר הייתי בטוחה שאין לי את היכולת המקצועית או השיכלית),כל זה בגלל ביטחון עצמי נמוך ומפחד להתמודד מול הבעיה. היום אני יכולה להגיד טוב לי,כי כשמתקיפים אותי או פוגעים בי אני לא נסוגה,אני מציבה גבולות! לסיכום: עברתי תהליך קשה של התבוננות אל תוך תוכי,תהליך מפחיד,כואב אך בהחלט ששווה. g99...
 

אננדה

New member
מיכלי..

נראה כי אכן הצלחת במקום מסוים להבחין בחייך עד היום כחיים מלאי מסכות ובריחה מהתמודדויות, אך נראה גם כי הצבת גבולות שאת שמה היום - משמעו אותו פחד רק תחת מסכה חדשה. אשאל אותך שאלה אחרת - מה היתה ה´פגיעה´ האחרונה שחווית בחייך?
 

*g99

New member
זו פגיעה ממושכת,

שנה שלמה עבדתי במקום עבודתי עם מי שחשבתי שהיא "חברה".בהתחלה הכל היה ניראה מצויין,היא עזרה לי,אני לה...אך בשלב מסויים היא התחילה לתת לי הרגשה שהיא שולטת בי,נותנת לי הוראות בעבודה,היא סה"כ עובדת כמוני.אז נכון שמבחינת הגיל היא יכולה להיות אמא שלי,אך עדיין,אני לא "עניתי" לה כי פחדתי שהיא תעליב אותי.במשך הזמן זה החריף...היא ממש ירדה לחחי.הייתי צריכה להציב לה גבולות,עד פה,אבל שוב פחדתי. היא היתה אומרת לי שאני לא עושה את עבודתי כמו שצריך (ששזה מן הסתם לא נכון).היה מצב שהיא קיללה אותי "את מגעילה" "ראש קטן" "אני אגרום לך להיות חולה" וכ"ו...בשלב הזה כבר הייתי אחרי התהליך,כך שידעתי שאני המראה שלה לכל אימרותיה והתנהגותיה. זהו בערך. g99...
 
למעלה