להקת Electronic
למי שלא יודע אז הלהקה הזו הייתה שילוב של כמה חברים מניו אורדר, סמיתס והפט שופ בויז..הנה הביוגרפיה הקצרה.. אלקטרוניק כאילו נולדה מתוך השאיפות הכמוסות של חובבי האינדי האנגלי של שנות ה-80. שניים מכוכבי האינדי הבריטי של אותו עשור, ברנארד סאמנר, מנהיג New Order, וג´וני מאר, גיטריסט ה-Smiths המיתולוגית, שהכירו בסצינת מנצ´סטר שנים רבות, חברו להם יחדיו ליצירת להקה חדשה מתוקף ההערכה ההדדית והמכנה המוסיקלי המשותף להם. הסינגל הראשון של הצמד, "Getting Away With It", כלל גם את קולות הרקע של ניל טננט מה-Pet Shop Boys, ונכנס ל-20 הגדולים במצעד הבריטי בשנת 89´. אחרי יציאת הסינגל טננט וסאמנר חזרו ללהקות שלהם, ומאר עבד כגיטריסט עם בילי בראג ו-The The. הסינגל הבא של אלקטרוניק, “Get The Message” ,הופיע רק כעבור שנתיים. מיד אחרי הסינגל הגיע אלבום הבכורה, Electronic. המוסיקה של הלהקה הורכבה מהטקסטים המרגשים והפשוטים של סאמנר, והתופים והסינטיסייזרים האלקטרוניים שהוא הביא אתו מניו אורדר, בתוספת הגיטרות של מאר, שהביאו את הניחוח המוכר של הסמית´ס. האלבום זכה להצלחה סבירה וביקורות טובות, אבל נתקבלה ההרגשה שהשלם עדיין לא עולה על סכום חלקיו. אחרי האלבום הגיע עוד סינגל אחד, "Disappointed", שיצא ב-1992 והפך לסינגל המצליח ביותר שלהם, ואחריו הצמד שוב התפצל, סאמנר לניו אורדר ומאר לעבודתו עם The The וה-Pretenders. האיחוד הבא שלהם הגיע בשנת 96´, הפעם בתוספת קארל ברטוס, מחלוצי פופ הסינתיסייזרים Kraftwerk. האלבום השני של אלקטרוניק, Raise The Pressure, נשמע כבר יותר כמו יצירה של הרכב שעומד בפני עצמו, אבל הביקורות, גם אם הפעם היו אוהדות, עדיין העמידו את אלקטרוניק בצל הלהקות שמהן חבריה באו. Twisted Tenderness מ-99´, זכה לביקורות הטובות ביותר, אם בגלל הנסיון שסאמנר ומאר צברו בעבודה אחד עם השני, ואם בגלל המעמד המכובד כל כך אליו הם הגיעו, עשרים שנה אחרי תחילת הקריירות שלהם. “Vivid”, הסינגל מתוכו, הגיע לעשרים הגדולים במצעד
למי שלא יודע אז הלהקה הזו הייתה שילוב של כמה חברים מניו אורדר, סמיתס והפט שופ בויז..הנה הביוגרפיה הקצרה.. אלקטרוניק כאילו נולדה מתוך השאיפות הכמוסות של חובבי האינדי האנגלי של שנות ה-80. שניים מכוכבי האינדי הבריטי של אותו עשור, ברנארד סאמנר, מנהיג New Order, וג´וני מאר, גיטריסט ה-Smiths המיתולוגית, שהכירו בסצינת מנצ´סטר שנים רבות, חברו להם יחדיו ליצירת להקה חדשה מתוקף ההערכה ההדדית והמכנה המוסיקלי המשותף להם. הסינגל הראשון של הצמד, "Getting Away With It", כלל גם את קולות הרקע של ניל טננט מה-Pet Shop Boys, ונכנס ל-20 הגדולים במצעד הבריטי בשנת 89´. אחרי יציאת הסינגל טננט וסאמנר חזרו ללהקות שלהם, ומאר עבד כגיטריסט עם בילי בראג ו-The The. הסינגל הבא של אלקטרוניק, “Get The Message” ,הופיע רק כעבור שנתיים. מיד אחרי הסינגל הגיע אלבום הבכורה, Electronic. המוסיקה של הלהקה הורכבה מהטקסטים המרגשים והפשוטים של סאמנר, והתופים והסינטיסייזרים האלקטרוניים שהוא הביא אתו מניו אורדר, בתוספת הגיטרות של מאר, שהביאו את הניחוח המוכר של הסמית´ס. האלבום זכה להצלחה סבירה וביקורות טובות, אבל נתקבלה ההרגשה שהשלם עדיין לא עולה על סכום חלקיו. אחרי האלבום הגיע עוד סינגל אחד, "Disappointed", שיצא ב-1992 והפך לסינגל המצליח ביותר שלהם, ואחריו הצמד שוב התפצל, סאמנר לניו אורדר ומאר לעבודתו עם The The וה-Pretenders. האיחוד הבא שלהם הגיע בשנת 96´, הפעם בתוספת קארל ברטוס, מחלוצי פופ הסינתיסייזרים Kraftwerk. האלבום השני של אלקטרוניק, Raise The Pressure, נשמע כבר יותר כמו יצירה של הרכב שעומד בפני עצמו, אבל הביקורות, גם אם הפעם היו אוהדות, עדיין העמידו את אלקטרוניק בצל הלהקות שמהן חבריה באו. Twisted Tenderness מ-99´, זכה לביקורות הטובות ביותר, אם בגלל הנסיון שסאמנר ומאר צברו בעבודה אחד עם השני, ואם בגלל המעמד המכובד כל כך אליו הם הגיעו, עשרים שנה אחרי תחילת הקריירות שלהם. “Vivid”, הסינגל מתוכו, הגיע לעשרים הגדולים במצעד
