להציל מההצלה
"במקום לנסות להרחיק את הטורפים, אולי נגדר את הצבאים " מאת צפריר רינת ברשות הטבע והגנים מחפשים דרכים להציל את צבי השיטים, מין נדיר בסכנת הכחדה אם לא יצליחו מאמצי ההצלה של רשות הטבע והגנים, ייתכן שבעתיד הקרוב ייחרץ גורלה של אחת מחיות הבר הנדירות בישראל: צבי השיטים. אזור המחיה של צבי השיטים הוא דרום הערבה ויכול להיות שרק הקמת גדר שתגן עליו מפני האיומים הסובבים אותו תמנע את הכחדתו. ככל הידוע, צבי השיטים מתקיים רק באזור ששטחו שישה קילומטרים רבועים בדרום הערבה. מספר צבאי השיטים בעולם כולו מסתכם כיום בפחות מעשרים, מהם רק שלושה זכרים. אם אלה ימותו, תאבד האוכלוסייה כולה. בשנים האחרונות יכולת ההישרדות של הצבאים הצעירים היא נמוכה. בעבר נפגע צבי השיטים מציד וגם מצמצום בית הגידול שלו, בעקבות הקמת פארק החי-בר. כל הניסיונות ליצור גרעין רבייה של צבאים בחי-בר, באמצעות לכידת עופרים בטבע, לא צלחו. אנשי רשות הטבע והגנים עוקבים אחר הצבאים באופן שוטף, באמצעות החוקר ד"ר דייוויד בלנק. הם הגיעו למסקנה שאחת הסיבות העיקריות לכך שאוכלוסיית הצבאים אינה גדלה בשנים האחרונות היא טריפת צבאים על ידי זאבים. בשנים האחרונות התרבו הזאבים בערבה, בסיוע האדם. הזאבים נהנו ממזון שמקורו באדם, כמו בקר ופסולת. מכיוון שגם הזאב הוא חיית בר המוגנת על פי חוק, החליטו אנשי רשות הטבע והגנים באזור אילת להגן על צבאי השיטים לא באמצעות ירי בזאבים, אלא על ידי הרחקתם. לשם כך גויס הפקח המקומי, ראובן הפנר, שרכש ניסיון עשיר בלכידת זאבים. הפנר הצליח ללכוד שישה מהם ובשנה האחרונה הועברו הזאבים לחלק צפוני יותר של הערבה. גם שני צבועים, שנחשדו בטריפת הצבאים הנדירים, נלכדו והועברו לצפון הערבה. אולם לדברי ד"ר בני שלמון ממחוז אילת ברשות הטבע והגנים, העברת הטורפים לא שיפרה את מצבו של צבי השיטים. הסבר אפשרי לכך הוא שבדרום הערבה לא נוצר חלל ריק מטורפים, מפני שזאבים אחרים תפסו את מקומם של אלה שהורחקו מהאזור. ברשות הטבע והגנים שוקלים עתה אמצעי נוסף, שבו ממעטים להשתמש בדרך כלל: הקפת אוכלוסיית הצבאים בגדר שתגן עליה מטריפה ותגדיל את סיכוייה להתרבות. "הצבאים נמצאים כבר שנים אחדות בסכנה קיומית. מה שהשתנה עכשיו הוא, שאנחנו לא מוכנים להשאיר אותם במצב כזה", אומר גיא אילון, מנהל מחוז אילת ברשות הטבע והגנים. "אנחנו בוחנים את האפשרות של הקמת גדר חדשה מסביב לצבאים או דחיקתם לאזור בשמורת החי-בר שכבר מוקף בגדר. אנחנו מאוד מתלבטים בעניין, כי קיים חשש שהצבאים ייפגעו תוך כדי הניסיון לדחוק אותם לשטח החי-בר. כל טעות עלולה לחרוץ את גורלם". עד שתתקבל ההחלטה על הקמת הגדר, אנשי רשות הטבע והגנים מחכים לתוצאותיו של מחקר גנטי על צבי השיטים. את המחקר מבצעים ד"ר אלי גפן וד"ר עופר מוקדי מאוניברסיטת תל אביב, שבודקים באמצעות גללים של צבאים את ייחודם הגנטי. ייתכן כי יתברר שצבי השיטים בישראל אינו כה ייחודי כפי שסברו עד עתה ושיש צבאים דומים לו בארצות שכנות או באזורים אחרים בישראל. "אם הוא לא נדיר כל כך כפי שחשבנו, אז גם אם יקרה חס וחלילה משהו שיביא להכחדתו בערבה, נדע שזאת לא הכחדה מוחלטת של צבאים ממין זה בעולם", אומר אילון.
"במקום לנסות להרחיק את הטורפים, אולי נגדר את הצבאים " מאת צפריר רינת ברשות הטבע והגנים מחפשים דרכים להציל את צבי השיטים, מין נדיר בסכנת הכחדה אם לא יצליחו מאמצי ההצלה של רשות הטבע והגנים, ייתכן שבעתיד הקרוב ייחרץ גורלה של אחת מחיות הבר הנדירות בישראל: צבי השיטים. אזור המחיה של צבי השיטים הוא דרום הערבה ויכול להיות שרק הקמת גדר שתגן עליו מפני האיומים הסובבים אותו תמנע את הכחדתו. ככל הידוע, צבי השיטים מתקיים רק באזור ששטחו שישה קילומטרים רבועים בדרום הערבה. מספר צבאי השיטים בעולם כולו מסתכם כיום בפחות מעשרים, מהם רק שלושה זכרים. אם אלה ימותו, תאבד האוכלוסייה כולה. בשנים האחרונות יכולת ההישרדות של הצבאים הצעירים היא נמוכה. בעבר נפגע צבי השיטים מציד וגם מצמצום בית הגידול שלו, בעקבות הקמת פארק החי-בר. כל הניסיונות ליצור גרעין רבייה של צבאים בחי-בר, באמצעות לכידת עופרים בטבע, לא צלחו. אנשי רשות הטבע והגנים עוקבים אחר הצבאים באופן שוטף, באמצעות החוקר ד"ר דייוויד בלנק. הם הגיעו למסקנה שאחת הסיבות העיקריות לכך שאוכלוסיית הצבאים אינה גדלה בשנים האחרונות היא טריפת צבאים על ידי זאבים. בשנים האחרונות התרבו הזאבים בערבה, בסיוע האדם. הזאבים נהנו ממזון שמקורו באדם, כמו בקר ופסולת. מכיוון שגם הזאב הוא חיית בר המוגנת על פי חוק, החליטו אנשי רשות הטבע והגנים באזור אילת להגן על צבאי השיטים לא באמצעות ירי בזאבים, אלא על ידי הרחקתם. לשם כך גויס הפקח המקומי, ראובן הפנר, שרכש ניסיון עשיר בלכידת זאבים. הפנר הצליח ללכוד שישה מהם ובשנה האחרונה הועברו הזאבים לחלק צפוני יותר של הערבה. גם שני צבועים, שנחשדו בטריפת הצבאים הנדירים, נלכדו והועברו לצפון הערבה. אולם לדברי ד"ר בני שלמון ממחוז אילת ברשות הטבע והגנים, העברת הטורפים לא שיפרה את מצבו של צבי השיטים. הסבר אפשרי לכך הוא שבדרום הערבה לא נוצר חלל ריק מטורפים, מפני שזאבים אחרים תפסו את מקומם של אלה שהורחקו מהאזור. ברשות הטבע והגנים שוקלים עתה אמצעי נוסף, שבו ממעטים להשתמש בדרך כלל: הקפת אוכלוסיית הצבאים בגדר שתגן עליה מטריפה ותגדיל את סיכוייה להתרבות. "הצבאים נמצאים כבר שנים אחדות בסכנה קיומית. מה שהשתנה עכשיו הוא, שאנחנו לא מוכנים להשאיר אותם במצב כזה", אומר גיא אילון, מנהל מחוז אילת ברשות הטבע והגנים. "אנחנו בוחנים את האפשרות של הקמת גדר חדשה מסביב לצבאים או דחיקתם לאזור בשמורת החי-בר שכבר מוקף בגדר. אנחנו מאוד מתלבטים בעניין, כי קיים חשש שהצבאים ייפגעו תוך כדי הניסיון לדחוק אותם לשטח החי-בר. כל טעות עלולה לחרוץ את גורלם". עד שתתקבל ההחלטה על הקמת הגדר, אנשי רשות הטבע והגנים מחכים לתוצאותיו של מחקר גנטי על צבי השיטים. את המחקר מבצעים ד"ר אלי גפן וד"ר עופר מוקדי מאוניברסיטת תל אביב, שבודקים באמצעות גללים של צבאים את ייחודם הגנטי. ייתכן כי יתברר שצבי השיטים בישראל אינו כה ייחודי כפי שסברו עד עתה ושיש צבאים דומים לו בארצות שכנות או באזורים אחרים בישראל. "אם הוא לא נדיר כל כך כפי שחשבנו, אז גם אם יקרה חס וחלילה משהו שיביא להכחדתו בערבה, נדע שזאת לא הכחדה מוחלטת של צבאים ממין זה בעולם", אומר אילון.