להפרד
סוף. להיות לבד, זה דבר אחד. להישאר לבד, זה דבר אחר. הוא אומר לך שהוא לא אוהב אותך יותר, והדימוי העצמי שלך נהרס, וכואב לך נורא.
את מרגישה עצמך חסרת ערך, כקליפת השום... לא שווה כלום. אבל - במאמץ לא גדול - תוכלי ללבוש חיוך על הפנים. הוכיחי שאת לא שומרת טינה - עזרי לו לארוז. ראשית, הכביסה. את רוצה שהלבנים שלו יהיו צחורים כשלג. (אל תשכחי לעמלן אותם היטב.) שמרי למזכרת גרב אחת מכל זוג (הרי את סאנטימנטאלית נורא ). ארזי את הפיג`מה האהובה עליו... ואת כל שאר החפצים שהוא לא יכול בלעדיהם. תני לא חצי מכל דבר. ואז אמרי שלום... ואל תביטי אחורה. (ברוך שפטרנו). אומנם יש דברים שאינך יכולה לעשות לבדך... הו כמה טוב! איש לא מרים עוד את מיכסה האסלה... ואין עוד ויכוח מי אכל את העוגית האחרונה. במלתחה יש שפע של מקום... ובאותה הזדמנות, היפטרי מכל הבגדים שהוא אהב. הקניות השבועיות. החשבון כמו התאבון - הצטמקו עד לאפס. תשמחי לגלות שהחיים בשניים יקרים מן החיים לבד. וכשהמשמו יבוא לומר שהוא מצטער, הסכימי איתו - ואמרי לו שלא נתקלת בתמונת אימו, באוסף כתבי העת שלו ובסוודר האהוב עליו. טלפני לכל ידידיו שנאלצת לסבול בעל כורחך, ואמרי להם מה את חושבת עליהם! סוף סוף את עצמאית! הישקלי. את שואפת לאפס. חייכי. לבשי את פיג`מת הפלאנל הכי מכוערת, הכי מגעילה, הכי פחות סקסית והכי נוחה שתמצאי בארון לכי ישון בלי לצחצח שיניים. ואת אינך אוהבת לישון לבד... תסתגלי למצב כך או אחרת. כשלא עושים חיים, הזמן לא עובר. אך לשם כך יש זמן...לתת לפצעים זמן להגליד. ותגלי שכל בעיה... יש תשובה. ולאט לאט, אותה תחושה מוכרת ששמה ``בדידות`` תשנה פיה ותהיה ל``חירות``. וזו רק ההתחלה. לקוח מתוך ``להיפרד`` , כתבה וציירה: יולנדה נייב אוהבת אתכם, תגל
סוף. להיות לבד, זה דבר אחד. להישאר לבד, זה דבר אחר. הוא אומר לך שהוא לא אוהב אותך יותר, והדימוי העצמי שלך נהרס, וכואב לך נורא.
את מרגישה עצמך חסרת ערך, כקליפת השום... לא שווה כלום. אבל - במאמץ לא גדול - תוכלי ללבוש חיוך על הפנים. הוכיחי שאת לא שומרת טינה - עזרי לו לארוז. ראשית, הכביסה. את רוצה שהלבנים שלו יהיו צחורים כשלג. (אל תשכחי לעמלן אותם היטב.) שמרי למזכרת גרב אחת מכל זוג (הרי את סאנטימנטאלית נורא ). ארזי את הפיג`מה האהובה עליו... ואת כל שאר החפצים שהוא לא יכול בלעדיהם. תני לא חצי מכל דבר. ואז אמרי שלום... ואל תביטי אחורה. (ברוך שפטרנו). אומנם יש דברים שאינך יכולה לעשות לבדך... הו כמה טוב! איש לא מרים עוד את מיכסה האסלה... ואין עוד ויכוח מי אכל את העוגית האחרונה. במלתחה יש שפע של מקום... ובאותה הזדמנות, היפטרי מכל הבגדים שהוא אהב. הקניות השבועיות. החשבון כמו התאבון - הצטמקו עד לאפס. תשמחי לגלות שהחיים בשניים יקרים מן החיים לבד. וכשהמשמו יבוא לומר שהוא מצטער, הסכימי איתו - ואמרי לו שלא נתקלת בתמונת אימו, באוסף כתבי העת שלו ובסוודר האהוב עליו. טלפני לכל ידידיו שנאלצת לסבול בעל כורחך, ואמרי להם מה את חושבת עליהם! סוף סוף את עצמאית! הישקלי. את שואפת לאפס. חייכי. לבשי את פיג`מת הפלאנל הכי מכוערת, הכי מגעילה, הכי פחות סקסית והכי נוחה שתמצאי בארון לכי ישון בלי לצחצח שיניים. ואת אינך אוהבת לישון לבד... תסתגלי למצב כך או אחרת. כשלא עושים חיים, הזמן לא עובר. אך לשם כך יש זמן...לתת לפצעים זמן להגליד. ותגלי שכל בעיה... יש תשובה. ולאט לאט, אותה תחושה מוכרת ששמה ``בדידות`` תשנה פיה ותהיה ל``חירות``. וזו רק ההתחלה. לקוח מתוך ``להיפרד`` , כתבה וציירה: יולנדה נייב אוהבת אתכם, תגל