להפסיק להדריך?

[שירן בן זאב]

להפסיק להדריך?

חבר'ה חזרתי ממחנה פסח מרוקן לגמרי מרעל, נמאטס לי מהתנועה שלנו, ודווקא היה לי כיף, בישלתי לחניכים שלי ארוחת צהריים אחת שהייתה מעולה, מצאנ/תי נקודה אחת שאף אחד אחר לא מצא וגם היה נחמד אבל נמאס לי מזה אני כבר לא מקבל מזה את וייב הנכון... אני מהרהר אם להישאר בתנועה, פעם מה שהחזיק אותי דרך זמנים כאלה זה "בתנועה יש בחורות" אב זה כבר לא מספיק בעיני צריך עוד משהו, והוא נעלם לאט לאט, השאלה זה אם למשוך את השנה הזאת ולצאת למש"צים ואז אני כבר לא יתעסק עם ילדים קטנים אלא רק עם מדריכים, או לעזוב את התנועה קומפלט, אז יאללה שפכו, דעות, הצעות, קביעות, מסקנות, אימרות חוכמה, מה שבראש שלכם, תעזרו לי עם ההחלטה הזאת.

 

[נופ123]

אני אומנם רק בכיתה ט...

ולא יכולה להבין כל כך את הקשיים בהדרכה,בעומס ובהשקעה אבל מה שאני כן מבינה ויודעת זה שלתנועה הזאת יש את הקסם שלה,את המיוחד שבה,את הרעל הכל כך מיוחד הזה. לפי דעתי כדאי שתסתכל על מה אתה כבנאדם קיבלת מהתנועה הזו,חוץ מהנתינה האדירה כמדריך. לתנועה הזו יש משהו מיוחד,משהו שמשלים אנשים,משהו מעבר למחשב,חוגים,טלוויזיה,לימודים חברים. משהו שמשנה,ל"אנשים יותר טובים"... אני בטוחה שאתה יודע על מה אני מדברת,על אותו קסם ורעל שלכל מי שבפנים נראה כל כך טריוויאלי,כל כך נכון,ומי שבחוץ מסתכל על זה כשיגעון. יומטוב חג שמח לכולם ותבחר באמת במה שהכי טוב לך.

 

[fate spinner]

אני במצב דומה

גם לי די נשבר מכן ההדרכה הזאת של ילדים קטנים. זה באמת כל היום להתעסק בשטויות ולהרגיש שאין תוצאות לכל מה שאתה עושה ושהפעולות בשביל החניכים זה פשוןט זמן שבו מישהו מארגן להם משחקים. (אצלי לפחות) אבל בכל מקרה ממה שאני רואה בקיבוץ אצלנו. זה ככה רק אצל הילים הקטנים. לר צריך לוותר על ההדרכה לדעתי אתה פשוט צריך לעבור להדריך את השכבות הגדולות יותר (ז-ח-ט'-מד"צים). זה נראה לי משהו אחר לגמרי מלהדריך את הקבוצות הקטנות

 

[צרטקוף הקטנה]

גם אם נשבר מההדרכה...

וגם אם תפסיק להדריך, זה עדיין לא אומר שאתה כבר לא "בתנועה". אתה לא "בתנועה" ברגע שאתה בוחר לקחת בה חלק, בוחר להפסיק לצאת לטיולים, למפעלים, לסמינרים, להתעניין... אז אתה כבר לא בתנועה. יש הרבה שעוד בתנועה ולא מדריכים. המון כאלו.

 

[מ ו ר ע ל]

תשמע...

אתה קודם כל צריך להסתכל מה קורה איתך עכשיו ולסיים את השנה הזאת בכבוד כי זה כרגע ההווה וזה הכי חשוב... בקשר להמשך הדרך, אתה באמת כרגע מסתכל על היותך מדריך, הנחייה של מד"צים זו התעסקות שונה לחלוטין מהדרכת חניכים זה אמנם משהו לא פשוט שדורש ממך הרבה זמן כדי לתמוך ולעזור למדריכים שלך שהם עושים את העבודה אבל אתה צריך להיות שם בשבילם וגם לפעמים לרדוף אחריהם כי הם לא מתפקדים לפי דעתי אתה באמת צריך לבחון עד כמה אתה עדיין נהנה מהתנועה, מהעבודה בתנועה ואם אתה עדיין מאמין ברעיון. אם אתה לא נהנה מיזה אז כדאי שאחרי השנה הזאת פשוט תפסיק, אם אתה חושב שתוכל לתפקד שנה הבאה, אז תצא למש"צים תתעקש על זה שלא תדריך בשנה הבאה וזה יכול גם לדרבן אותך. אני אישית הדרכתי גם בשנתי השלישית ודי סבלתי מיזה אבל אני יכול להעיד שעדיין אהבתי את התנועה ואת הרעיון ואני מאמין שבתור מנחה הייתי יכול להנות. כיום בתור גרעינר אני גם מדריך וגם מנחה ואני יכול להגיד שאני אוהב את הכל. כל קבוצה שאני מדריך כל גיל וגם הנחיית מד"צים וכמובן לא לשכוח שהכל חשוב... אז באמת תשקול מה נראה לך הכי טוב ותבחר בדרך הנכונה ומתאימה רק לך.

 

[ויינר הקטנה]

אני אגיד לך איך זה אצלי..

אני מדריכה ד'.. בהתחלה חשבתי זה יהיה הכי מגניב להרעיל אותם וכל מה שמסביב.. ואפילו מהכנה למדצים אמרתי שאני רוצה להדריך ד'.. אחרי המדצים, כשחשבתי עלזה שוב הגעתי למסקנה שיהיה לי דיי קשה להדריך ד' כי הם ממש קטנים ואני רוצה משו כמו ו'.. אבל המדב שלי בכל זאת נתן לי ד'. הכי קשה לי בעולם איתם... מתחילת השנה המדב שואל אותי איך אני מסתדרת ואני אומרת לו שלא הולך לי ואני לא מצליחה איתם כלום וכלזה.. והוא בת'כלס לא הכי עושה משו.. ביקשתי שיביא לי אולי איזה טרומפ שיעזור לי - לא קרה. שום תמיכה לא קיבלתי ועדיין, אני מדריכה ד'.. אמרתי לעצמי יאללה אני אגמור את השנה הזו הכי טוב שאפשר, מה שהולך - הולך מה שלא - לא נורא כי הם רק ד', וישלהם עוד 5[?] שנים לקבל את כל הערכים.. לא כזה דחוף להעביר להם הכל עכשיו... מה שהם יבינו בכייף שלהם מה שלא - שנה הבאה

במחנה האחרון היה לי מזה קשה.. החניכים קיטרו בלי סוף, חשבו שאני עובדת בשבילם או לא יודעת מה. [עזוב אתזה שהמסלול היה כמעט בלי עצירות וזה היה משו מטומטם++!] כשהגענו לאיפה שישנו הכל השתנה.. החניכים הגיעו וספרו לי על כל דבר קטן שקרה להם, אם הם יכולים ללכת לשם ודברים כאלה.. נכון שהרגשתי כמו בגן [הוא אמר לי הוא עשה הוא זה הוא שם] אבל עצם זה שזה קרה זה אומר שהם סומכים עלי... זה שיפר לי קצת ת'הרגשה..

ביום השני היה יותר טוב.. היו יותר עצירות, וגמאני הייתי קצת פחות לחוצה [נו מחנה ראשון בתור מדריכה וכלזה...

] והיה הרבה יותר טוב ואני אפילו נהניתי

יום אחרי זה שהלכתי לסופר עם אמא אחד ההורים ראה אותי שם ובא להגיד לי תודה ושהבן שלו ממש נהנה [חניך שנפצע

] וזה עשה לי הרגשה הכי טובה בעולם!!

מה אני בעצם רוצה להגיד עם כל זה? התנועה זה המקום מיוחד+. לפעמים קשה לפעמים קל אבל הקטע הוא זה למצוא את המקום שבו טוב לך. לא טוב לך להדריך קטנים? שנה הבאה תתעקש על להדריך יותר גדולים! שתרגיש שאתה ממצה את היכולת שלך עד הסוף ותסופק מזה!! אל תוותר כלכך בקלות, לדעתי, לפחות לא לפני שאתה מנסה גם דברים אחרים... [סליחה על החפרנות

, ישמצב אפילו שלא העברתי מה שבאמת רציתי|: .. אשמח להסביר שוב

] עוד משו! - תציץ בשרשור של למה אני בתנועה ומה משאיר אותי בה.. יכול לעזור לך

בשורה תחתונה - תעשה מה שמרגיש לך טוב! בהצלחה

 

[dikla528]

לאאאאאאאאאאא

אסור לך להפסיק להדריך חח לפחות תגמור את השנה הזאת.. לי יש השנה 20 חניכים ואני מדריכה עם עוד מדריך בהתחלה היה לנו ממש קשה ורצו לצרף לנו עוד מדריכה של נחלת שי ( אין לי מושג איך הגיעו אליה..) היא הייתה 2 פעולות ולא רצינו אותה יותר.. אחר כך דווקא הסתדרנו די טוב עם הקבוצה (למרות שלא היה לנו הרבה פעולות (לדעתי..(תלוי איך אתה מסתכל על זה..)) היו לנו 15 פעולות.. זה נחשב?!) אני מרגישה שיש בהם קצת שינו (במיוחד אחרי המחנה..) למחנה יצאתי רק אני והדרכתי קבוצה של 12 ילדים בכיתה ו...(הייתה גם קבוצה של ד-ה מהישוב אבל הם היו עם מדריכים אחרים לא שייכים לקבוצה שלי..) אני חשבתי שיהיה לי הכי קשה בעולם אבל דווקא אני רואה שכשהמדריכים הם היחידים שהם יכולים לסמוך עליהם ואין מי שידאג להם אז הם מתחילים להיות נחמדים וממש משנים את הגישה שלהם כלפי כולם וגם כלפי המדריכים..(כמובן שהיו להם גם קצת ריבים מטופשים בינהם..)אני חושבת שאני ממש התחברתי לחניכים..(כמה חניכות אמרו שאני כמו אחותם חעיחעחעחע) אני כמעט בטוחה שאני אמשיך למדמ"ם..בחיים לא הייתי מפסיקה את השנת הדרכה באמצע לפחות לגמור אותה בכבוד.. חוצמזה אצלי להיות בתנועה זה הדבר הכי טוב שיצא לי ..(אני שם מכיתה ד'..) (הרבה אומרים לי שאני מורעלת..(ואני חושבת שיש משהו בזה.)) אז אני מבינה שלא תהיה גרעינר חעחעחע לא נורא שיהיה לך ולכולם בהצלחה!!

חג שמיחחח

 

[אודו]

אצלי

זה דווקא ההפך: בשבוע (הייתי בשני המחנאות, באחד מדריך בשני מפקדה) הצלחתי למצוא מחדש את כל מה שאבד לי במהלך השנה (הכיף, ה"רעל", האהבה להדרכה ולחניכים). אני לא יכול לשקר למד"מ כי הוא יודע שזה לא גן עדן להדריך, ושזה (לרוב) קשה, לא מוערך מספיק, מעצבן. אני לא יכול להגיד למד"מ שההרגשה עוברת מיד, שהכל יהיה כמו בפעולה הראשונה שהכל היה זהב זה אפשר להגיד רק למד"צ שהתחיל עכשיו ולא יודע את העניין כולו. אתה יודע למה את אוהב את זה, לא אני. חוץ מזה, מה תחשוב על עצמך אם תפרוש באמצע השנה? ודר"כ, פוקה הנאד הזה לא בא כי "לא היה לו כוח להוציא את הכלי".

 

[ויצמן j]

מי זה אודו?

 

[אודו]

ויצמן

יא גולם. התכוונתי לכתוב שאודי לא היה פורש באמצע שנה...

 

[צרטקוף הקטנה]

לא דביל!

הוא שאל מי אתה!!

 

[אודו]

אני בטוח שויצמן הבין למה התכוונתי

 

[צרטקוף הקטנה]

לעזוב לגמרי?

אתה באמת חושב שאתה תהיה מסוגל להתנתק לגמרי? אני מאמינה שמי שבאמת נקשר לדבר מסויים, בחיים לא יוכל לעזוב אותו לגמרי. כנראה שזו השאלה, האם אתה באמת קשור לתנועה או סתם "בתנועה" שאתה מרגיש שאתה יכול לעזוב אותה? אני מרגישה שאני לא יכולה "לעזוב" אותה, והאמת שהמחשבה להפסיק להיות חלק מהתנועה, להשפיע, לשנות ולראות את כל האנשים המדהימים שאני כל כך אוהבת קצת מפחידה אותי..

 

[kedeman]

אפשר לצאת מהתנועה

אבל אנשים כמוך תמיד נשארים איפשהו בתנועה הגעתי למסקנה הזאת כשביקרו אצלי בקומונה אנשים שלא יצאו לגרעין עודד - אתה נשאר עם איזה מקום לתנועה ועם הידע שאתה יכול לנחות תמיד באיזה גרעין ולהתקבל בכייף! אני חושב שאולי כדאי לך בשבילך ובשביל החניכים לסחוב עד סוף השנה (זה כבר לא כל כך רחוק.....) ושנה הבאה אולי לא להדריך אלא להנחות או להיות פעיל.... בכל אופן - מש"צים זה מומלץ ביותר (ומי שמסתכל עוד קדימה - הדרכה כשאתה בגרעין נראית פשוט אחרת לגמרי!) וגם אם אתה לא פעיל ממש במושב זה אף פעם לא סותר יציאה למחנות וטיולים גם ארציים (אלה שעוד יש) וגם מועצתיים (חג מעלות, פסח קיץ) יש לך עכשיו שבוע לנוח ולצבור כוחות - תראה אם אתה מסוגל לסחוב עד הקיץ או שממש לא

 

[a d i 111]

אל תפסיק

תחכה לסוף השנה... ותצא למש"צים ותדריך מדריכים גם אני מחכה כבר בערך מלפני חודשיים לסוף השנה כי הבנתי שהחניכים שלי חושבים שאני מדבר סינית.. אני כבר חושב על שנה הבאה שאני יוכל להדריך אנשים שקצת מבינים... בגלל שאין לנו גרעין במועצה אז אנחנו פחות קשורים לתנועה ולמטרות והערכים שלה אבל אני בכל זאת מנסה להעביר משהו ובגלל שהם בחיים לא שמעו על זה הם קצת לא מבינים אבל אני מקווה ששנה הבאה יותר טוב.. לא יודע איך הגעתי לדבר על המצב שלי... בקיצור אל תפרוש תמשיך לשנה הבאה

 

[a d i 111]

אל תפרוש

תמשיך עד סוף השנה ואז תדבר על לפרוש או לא.. לחניכים שלך יהיה טראומה (עם אפשר להגיד את זה ככה) עם תעזוב באמצע שנה תחכה לסוף ואז תחליט עם להמשיך או לא

 

[a d i 111]

מה?!?

איך קרה שהצלחתי להפריד הודעה אחת לשתיים?!?!?

 

[ויינר הקטנה]

ומסקנותיך הן?!...