להפוך לשלנו

  • פותח הנושא Mist2
  • פורסם בתאריך

Mist2

New member
להפוך לשלנו

קשור למה שארלונד אמר בשירשור אחר שפתחתי.
כיוון שזה לא ממש קשור לנושא השירשור ההוא, אני פותח שירשור חדש המתיחס לנושא...


אין זה משנה האם בחרנו להתנסח בצורה חדשנית או שחזרנו על דברים שכבר נאמרו לפנינו, כל עוד הפכנו את הדברים לשלנו.

מישל דה מונטיין אמר:
"אנו נוטלים את דעותיו ואת ידיעותיו של הזולת למשמרת ותו לא. שומה עלינו לעשותם שלנו."

אך מה זאת אומרת לעשות את הדברים לשלנו, וכיצד ניתן להפכם לשלנו?
יש הבדל בין ידע לבין הבנה של אותו ידע, וההבנה היא שהופכת אותו לשלנו.
לדוגמה, נניח שנתקלנו בתאוריה שמתייחסת לכך שהאדם הוא מכונה.
תאוריה זו יכולה להישמע לנו לנכונה, ואנו יכולים לאמץ אותה ולהתחיל לדבר על כך ולכתוב על כך ספרים, אולי אף לשכלל אותה ולהוסיף עוד אספקטים שונים מדמיוננו מבלי להבין אותה כלל.
אבל אם ירצה האדם להפוך ידע זה לשלו, חייב הוא לבדוק ולהבין אותו. אם מדובר על כך שהאדם הוא מכונה, הרי שרק לאחר אין ספור התבוננויות בתנאים מתאימים ובעזרת כלים מתאימים, יכול האדם באמת לראות שוב ושוב שהוא מכונה. היכולת להתבונן ולעשות את כל מה שדרוש כעזר להתבוננות, במקרה זה היא ההוויה! ככל שיתמיד במאמציו, יצליח לראות יותר ויותר לעומק וכך להגדיל את הווייתו בנושא. השילוב של הידע ושל ההוויה יוצר את ההבנה, וכך אותו ידע נהפך לשלנו, כעת אנו לא סתם חוזרים על דבריו של משהוא אחר או ממציאים מדמיוננו, אנו באמת מבינים, הפכנו את הדברים לשלנו.
אם מדובר בידע שיקרי ומסולף, הרי שכך יהיה בידינו לאמת שמדובר בידע שיקרי.

"האמת והשכל הם נחלת הכול, הם אינם שייכים למי שאמר אותם ראשון יותר מאשר למי שאמר אותם אחריו."
מישל דה מונטיין
 

ינוקא1

New member
כשלמדתי רפואה סינית

הסבירו לי שזו פעולת "עיכול" - ועד היום אני חושב שזו דוגמה מוצלחת ואמיתית מאוד.

אתה מקבל מזון מן החוץ , ממקומות ומסוגים רבים ושונים.
טוחן אותו ואוכל אותו.
מפרק אותו לרכיביו הכימיים.
חלק נספג בגופך וחלק יוצא החוצה.
והחלק שנספג בגופך נעשה דם מדמך ובשר מבשרך.

בדיוק באותה צורה נעשה "עיכול" של ידע.
גם כאן חשובה מאוד פעולת הפירוק למרכיבים.
גם כאן חשובה הפעולת הספיגה.
גם כאן חשובה פעולת ההבחנה - לדעת מה נכנס ומה יוצא.


גם כאן לאחר שעיכלת אותו הוא נהפך להיות חלק ממך.
 

Mist2

New member
מסכים איתך


תודה על התוספת המזינה :)...
 
חשבתי לכתוב כמה ספרים על הידע שצברתי במשך

השנים, והוא רב!
ז"א אם לא הבנת, הכל אמרו לפני והכל יאמרו אחרי,
אנשים אוהבים שהם נזכרים שוב ושוב, לא בטוח שהם עצמם מבינים 10 אחוז ממה שהם כתבו, רובם פשוט עשו ספר לצורך עצמי או לצורך האדרת שמם,
הסיבה הראשונה שאישית אי פעם אני אכתוב זה בשביל לעכל עיכול נוסף את המידע שספגתי במשך השנים, לסדר לעצמי בראש את ההבנה, לא בשבילי, אלא בשביל אחרים,
למרות שאני נתקל כל פעם מחדש בעובדה שלא משנה כמה דנתי וחשבתי והסברתי על נושא מסויים, חוזרים אליו מחדש בוורסיות חדשות, ז"א יש מקום לאותם סופרים להציג את אותו ידע אבל בצורה שונה רק לצורך הטמעה,
מצד אחד אני מברך כל מי שכותב דברים בעלי ידע חשוב, גם אם המטרה האמיתית של הסופר היתה בכלל האדרה עצמית,
וגם אם מתוך מטרה כנה ואמיתית לעזור לאחרים.
זה הינו אך, המידע לא אובד, הוא מסופק לכל הדורש,
גם אם הנזיר איבד את הפרארי שלו, או הנחש השיל את משקפיו, כולם מספקים את הידע האוניברסלי,
אבל הכי חשוב? שיש אנשים כמונו שכל מטרתם זה לסייע לאחרים לקבל ידע, וכמו שכתב ינוקא1, עיכול.
בעצם העיכול, הרי אנחנו הוא תוסף המזון לידע של אחרים
 
עלינו, התוספי מזון כמובן


מטפלים/מדריכים ושמות אחרים לאותם אנשים שלמדו או עברו את מסלולי החיים שהביאו אותם להבנה ורצון להתקדם מבחינה רוחנית, ואותם אנשים שרוצים ושמחים לעזור לאחרים להגיע למקום דומה בעצמם.
 

Mist2

New member
אני לא מטפל ולא מדריך

והאמת שאין לי אג'נדה ברור בכך שאני רוצה או עוזר לאנשים.
 
למעלה