להמשיך לחלום...
לפעמים אני חשה את השחיקה הגדולה של היום יום, כשרמזור מתחלף לאדום, ואני ממשיכה לחלום. כמו היום שניכנסתי למעלית וחלמתי, מזל שגבר ניכנס, ועל הכפתור לחץ. הוא חייך אלי ואמר: ``לא לחצת על מספר הקומה, חלמת מה?`` וכן נכון חלמתי, הייתי במקום אחר, חשבתי בליבי איך היום כל כך מהר עובר, ואיך היום יום, כל כך רגיל, כל כך סוגר, אין צוהר ואין פתח מילוט ממנו, מלבד החלום. אז בימים כאלה יורדת לים, גלים נישברים, כשיר לאוזניי, החולות החמים, השמש בשמיים, האופק שאומר שלום, לקו המיים, מרגיעים אותי, ומזכירים לי, את יופיו של העולם, ואני נירגעת וחוזרת, עם נשימה חדשה מוכנה ליום הבא. מתוך הבטן פנימה- גילית
לפעמים אני חשה את השחיקה הגדולה של היום יום, כשרמזור מתחלף לאדום, ואני ממשיכה לחלום. כמו היום שניכנסתי למעלית וחלמתי, מזל שגבר ניכנס, ועל הכפתור לחץ. הוא חייך אלי ואמר: ``לא לחצת על מספר הקומה, חלמת מה?`` וכן נכון חלמתי, הייתי במקום אחר, חשבתי בליבי איך היום כל כך מהר עובר, ואיך היום יום, כל כך רגיל, כל כך סוגר, אין צוהר ואין פתח מילוט ממנו, מלבד החלום. אז בימים כאלה יורדת לים, גלים נישברים, כשיר לאוזניי, החולות החמים, השמש בשמיים, האופק שאומר שלום, לקו המיים, מרגיעים אותי, ומזכירים לי, את יופיו של העולם, ואני נירגעת וחוזרת, עם נשימה חדשה מוכנה ליום הבא. מתוך הבטן פנימה- גילית