להכיר לך..?

[עוף כנף]

להכיר לך..?

בדרך כלל לא מספרת לאנשים מסביבי מה קורה בחיי הפרטיים (בנושא הזוגיות, כמובן). בכל אופן, משום מקום, צונחת לה השאלה: "רוצה שאני אכיר לך מישהו??" ואז... הראש מתחיל לעבוד. חריקות חזקות של גלגלי השיניים שנעים במחול טרוף, שם למעלה, בקופסא. "מה לענות??" "איך להגיב?" ומשם מתחילים לפתח... משהו בסגנון "לבשל חומוס"...

אז, כשהשואל הוא מהמשפחה, חוששת מהלחץ שיבוא אח"כ, אחרי שאסכים. * נו, נפגשת איתו? * נראה לך? * איך הוא? * מתי אתם נפגשים עוד פעם? ואם, חס וחלילה, לא נסתדר, ולא יראה לי?? * מה, לא נראה לך? * למה? * אני מכיר/ה אותו שנים, מותק של בחור... * מה יותר טוב לך להישאר לבד? ואח"כ, כשידעו שאני לא בזוגיות, * הלא ניסיתי להכיר לך מישהו, ולא נראה לך.. ואז, אני עונה: זה בסדר, אני מסתדרת, תודה... אז, הכרויות דרך צד שלישי, כדאי ?

 

[Lonely In Blue]

אני חושב שכן...

את יכולה להקדים ולתת הרצאה על כך שכל אחד והמכסה שמתאים לו. ושיכול להיות מישהו "משהו משהו" אבל לא הטיפוס שלך, ולכן אין צורך להיפגע אם תחליטי שלא. וכמובן שתלוי מי הצד השלישי. האם זה מישהו שטעמו וטעמך נוטים בד"כ ללכת ביחד, או שהוא עבורך מספירה אחרת. אם ההיכרות מוצלחת, היא תשנה לך את החיים. אם לא, אז מישהו ירטון איזשהו זמן וישכח. במבחן רווח והפסד, נראה לי שכדאי.

 

[ניצת שושן]

היי שלום לך

הבאת פתק על ההעדרות??? להכיר דרך צד שלישי בטח שכן למה לא? מכירה כמה זוגות שהכירו ככה דרך צד שלישי שחיים נפלא דוקא חושבת שהרבה יותר נעים להכיר ככה מאשר בליינדייט "רגיל" גם אין בעיה אם לא הלך הרי אם הכירו לך זה עדיין לא אומר שמתאים לך , לו |ניצת שכמה פעמים אמרה כן,אבל לא יצא מזה הרבה|

 

[r e d head]

גם אני בהתחלה אמרתי....כמוך

בסדר אני מסתדרת וזה היה נכון כי לא קשה לימצוא מועמדים לבליינדייט מה שקשה זה שהבליינדייט יהיה מוצלח. שמעתי מחברים, גם גברים וגם נשים שבמקרים שההכרות היתה דרך חברים ולא מהאינטרנט, היתה להם נטיה לתת לזה צ´אנס נוסף.

 

[חופשיה ברוח]

למה לא?

הזדמנות להכיר אנשים, שיש עליהם כבר דעה טובה (גם אם דעת אחרים) ו...אם זה מצד שלישי....האם יש לך יותר מחויבות לגבי התוצאות? ממש לא ו...שימשיכו לדבר כמה שהם רוצים העיקר שאת...יודעת והמילה שלך...היא האחרונה

 

[עוף כנף]

תודה לכולכם!

תודה לכולכם על התשובות. אז, קודם כל, זה בהחלט פתח נוסף להכרויות, ואני באמת זקוקה גם לזה...

(לא יוצאת כמעט לבליינד-דייטס) ההסתיגות העקרית שלי היא בשל החדירה לפרטיות מצד ג´, נוכחתי (לא על עצמי) שכשיוצרים קשר כזה, מעורבות המקשר (שאמורה להסתיים מיד עם יוזמת הקשר) גדלה. הוא מתחיל להרגיש חלק מהעניין. הוא מרגיש "אחריות" לקשר שנוצר... נכון שצריך לנהוג באסרטיביות. ועדיין, צריך לוותר על חלק מהפרטיות ולשתף את ה"מקשר".

 

[מצוטטת]

לדעתי

נקודת המפתח שוב זו את/אנחנו עד כמה את/אני/אנחנו...באמת רוצים לשבור את מעגל הפחד הגלוי/סמוי שלנו כל השאר בעייני אלו הם התירוצים שאנו ממצאים כדי לתת הצדקה למה לא... וכאחת שמעולם לא התנסת בחווית הבליינד-דייט יכולה להעיד.....שזה נשמע אולי! פחות מאיים אבל לא פחות חסר נוחות... נכון שההצעה מגיעה מוכנה ומבושלת לצלחת אבל מצד שני, ישנו אלמנט החשש האישי שלא אפשל.....מה יגידו אם..... ורק לגבי פרט אחד יש בי התנגדות לקבל בשום אופן אין לתת לצד השלישי (המקשר) אפשרות למעורבות בהתפתחות הקשר ! כשם שבחיי הזוגיות הקודמים ברוב המיקרים לא הכנסנו את חברינו אל בין הסידינים שלנו. מה שכן, ולא פם פינטזתי על כך אני שזו יכולה להיות אחללה אפשרות לרכוש חבר אחד כזה שאיתו מתחילם ממקום אחר בלי הצהרת כוונות מוגדרת, הקיימת בבליינד-דייט... סוג שמתחיל בלי לחצים ומחוייבויות. אבל זו כנראה עוד פנטזיה...כבר אמרתי!