להישאר או ללכת?
אני נשואה כמעט שנתיים, ללא ילדים. בתקופה האחרונה יש בעלי עובר משבר אישי שמשליך על הזוגיות שלנו. הוא טוען שהוא רוצה להיות לבד, אבל לא ממש מוכן לוותר על מה שיש לנו. יש לנו מערכת יחסים יפה, קצת צרות כמו שיש לכל זוג נורמלי, אבל בסך הכל יש (או היתה...) אהבה, הבנה, סקס טוב. אני לא יודעת האם פשוט לעשות את המעשה בעצמי ולקום וללכת או לתת לו את הזמן לפתור את הבעיות עם עצמו. כל הסיפור נמשך כבר חודשיים, זה משפיע מאוד קשה על המצב בבית. פשוט לא נעים להיות בבית. אנחנו נורא רחוקים. מצד אחד, אני יודעת שחלקנו משהו מאוד מיוחד וחבל לוותר עליו. אבל מצד שני, זה נורא מעליב אותי שהוא לא בטוח לגבי הקשר שלנו. וזה גם משפיע על האהבה והתשוקה שלי אליו. אני חושקת בו פחות, מוצאת בו כל מיני מגרעות קטטנות שקודם לא הפריעו לי. מסתכלת על בחורים אחרים. וזה נורא מפריע לי.
אני נשואה כמעט שנתיים, ללא ילדים. בתקופה האחרונה יש בעלי עובר משבר אישי שמשליך על הזוגיות שלנו. הוא טוען שהוא רוצה להיות לבד, אבל לא ממש מוכן לוותר על מה שיש לנו. יש לנו מערכת יחסים יפה, קצת צרות כמו שיש לכל זוג נורמלי, אבל בסך הכל יש (או היתה...) אהבה, הבנה, סקס טוב. אני לא יודעת האם פשוט לעשות את המעשה בעצמי ולקום וללכת או לתת לו את הזמן לפתור את הבעיות עם עצמו. כל הסיפור נמשך כבר חודשיים, זה משפיע מאוד קשה על המצב בבית. פשוט לא נעים להיות בבית. אנחנו נורא רחוקים. מצד אחד, אני יודעת שחלקנו משהו מאוד מיוחד וחבל לוותר עליו. אבל מצד שני, זה נורא מעליב אותי שהוא לא בטוח לגבי הקשר שלנו. וזה גם משפיע על האהבה והתשוקה שלי אליו. אני חושקת בו פחות, מוצאת בו כל מיני מגרעות קטטנות שקודם לא הפריעו לי. מסתכלת על בחורים אחרים. וזה נורא מפריע לי.