להיות רוחני?
להיות רוחני האדם מחפש את שורשיו, את שורש הנשמתו. לרוב הוא אובד בין תורות ותאוריות ואינו מוצא תשובה. מעם החיים כאן, החיים הגשמיים. אנו רחוקים ממתן תשובה זו לעצמנו. על מנת להתקרב להבנה כלשהי עלינו לנתק את עצמנו מהגשמיות, להתבודד "ולהתנקות" מכל זכר ומחשבה. ואולי אז כתינוק שהחל את יומו אט אט נגיע לידיעה. מפליא הדבר שאנשים הגיעו לידיעה מסוימת ששפכה אור על השאלה חוזרים לארציותם אולם הופכים מוארים ומאירים לזולת את הדרך. הויתור חייב להיעשות, ללא ויתור על שלושת התאוות הבסיסיות של האדם או לפחות צמצומן ככל האפשר קשה הדבר לביצוע. שלושת התאוות הן: ממון, מזון, ומין. מתוכם משתקף הצורך הקיומי הגשמי ההופך אצל רבים לחולשה ממכרת. העולם מתנהל הגשמי על פי שלושת הפרמטרים הללו וככל ששקועים בהם, הרוחניות מתרחקת. לעבור קורס זה או אחר, לקרוא ספר או עשרה עדיין אינם מבטיחים רוחניות אלא כמושג. לחיות בתודעה של אהבה כללית עדיין רחוקה מההתנסות הרוחנית. גם בסביבה האוהבת האוהדת וההדדית ביותר לא תמיד הרוחניות קיימת. אלו הבנות לחיות בשלום עם עצמנו ועם הסביבה אך לא יותר מכך. בכדי שהאדם יהפוך רוחני ככל האפשר עליו להיות בעל תודעת קיום שונה. המשמעויות ישתנו ויחד אתן ההבנות. ההגיון יצטמצם והדמיונות ישלטו בו, ומתוכם יגיעו הבנות וידיעות. אדם רוחני לא יוכל להמשיך להיות יצור חברתי מודרני, הוא עלול גם לאבד את אנושיותו בטווח מסוים. ישנם רגעים שאדם "נוגע" ו"מתחכך" ברוחניות אך עדיין אלו רגעים בלבד והמציאות סוחפת אותו שוב לגשמיות החיים. אדם הבוחר להיות רוחני צריך לנהל חיי גוף סגפניים למדי תוך ויתור על הנאות החיים, להתבודד ולמנוע גירויים סביבתיים המפריעים לתהליך זה לא קל להיות רוחני. כיום הרוחניות היא מן הפה ולעיתים ישנם רגעי הארה. אך את המסע עדיין מוביל ההגיון המונע ומסיט בשעת הצורך את המטרה. בברכה אביר
להיות רוחני האדם מחפש את שורשיו, את שורש הנשמתו. לרוב הוא אובד בין תורות ותאוריות ואינו מוצא תשובה. מעם החיים כאן, החיים הגשמיים. אנו רחוקים ממתן תשובה זו לעצמנו. על מנת להתקרב להבנה כלשהי עלינו לנתק את עצמנו מהגשמיות, להתבודד "ולהתנקות" מכל זכר ומחשבה. ואולי אז כתינוק שהחל את יומו אט אט נגיע לידיעה. מפליא הדבר שאנשים הגיעו לידיעה מסוימת ששפכה אור על השאלה חוזרים לארציותם אולם הופכים מוארים ומאירים לזולת את הדרך. הויתור חייב להיעשות, ללא ויתור על שלושת התאוות הבסיסיות של האדם או לפחות צמצומן ככל האפשר קשה הדבר לביצוע. שלושת התאוות הן: ממון, מזון, ומין. מתוכם משתקף הצורך הקיומי הגשמי ההופך אצל רבים לחולשה ממכרת. העולם מתנהל הגשמי על פי שלושת הפרמטרים הללו וככל ששקועים בהם, הרוחניות מתרחקת. לעבור קורס זה או אחר, לקרוא ספר או עשרה עדיין אינם מבטיחים רוחניות אלא כמושג. לחיות בתודעה של אהבה כללית עדיין רחוקה מההתנסות הרוחנית. גם בסביבה האוהבת האוהדת וההדדית ביותר לא תמיד הרוחניות קיימת. אלו הבנות לחיות בשלום עם עצמנו ועם הסביבה אך לא יותר מכך. בכדי שהאדם יהפוך רוחני ככל האפשר עליו להיות בעל תודעת קיום שונה. המשמעויות ישתנו ויחד אתן ההבנות. ההגיון יצטמצם והדמיונות ישלטו בו, ומתוכם יגיעו הבנות וידיעות. אדם רוחני לא יוכל להמשיך להיות יצור חברתי מודרני, הוא עלול גם לאבד את אנושיותו בטווח מסוים. ישנם רגעים שאדם "נוגע" ו"מתחכך" ברוחניות אך עדיין אלו רגעים בלבד והמציאות סוחפת אותו שוב לגשמיות החיים. אדם הבוחר להיות רוחני צריך לנהל חיי גוף סגפניים למדי תוך ויתור על הנאות החיים, להתבודד ולמנוע גירויים סביבתיים המפריעים לתהליך זה לא קל להיות רוחני. כיום הרוחניות היא מן הפה ולעיתים ישנם רגעי הארה. אך את המסע עדיין מוביל ההגיון המונע ומסיט בשעת הצורך את המטרה. בברכה אביר