לקנא לא צריך ../images/Emo13.gif
אני עושה קצת הבדל בין אנשים שתמיד היו שמנים לבין אלה שלא. למי שתמיד היה שמן (אני, למשל) הרבה יותר קל להשלים עם זה. אני לא יודעת מה זה להיות רזה. אני רואה תמונות שלי מהיסודי/חטיבה ואני נראית לעצמי רזה, אבל אני זוכרת שכבר אז ירדו עלי. אדם שפעם היה רזה והשמין עם הזמן, זה בן אדם שלרוב נכסף לעבר החיצוני שלו. נכון שכולנו משתנים חיצונית עם השנים, אבל מכיוון ששומן זה משהו שאפשר לשנות, זה גם התחום שבהרבה מקרים מעסיק יותר מתחומי חיצוניות אחרים. אני לא מקבלת את זה כמובן מאליו שככה נבראתי, כי יכולתי להתמרמר על "למה נבראתי ככה? למה דווקא אני? למה זה מגיע לי?". פשוט עשיתי בחירות מסוימות שלא נעשו כבדרך אגב, אלא ממש אחרי מחשבה והתעמקות בחיים שלי ובמה שאני רוצה מעצמי. בחרתי לא לעשות דיאטות. בחרתי לאכול כמה שבא לי. בחרתי להמשיך להיות שמנה. את כל אלה בחרתי למרות הדוגמאות שמוזכרות בבלוג ומתוך הבנה מוחלטת שזה בא ביחד. בחירה כל כך מודעת עושה אותך שלמה עם מה שיש.
