להיות הורה..

[מצוטטת]

אישו!....

זה מתי לי כחלק וכרגע כמחליט ה"עליון" אומר, מסביר ומבקש שבייתי לא יהפוך למחששה.... כאן , אין הרבה בחירות, כאן ה-לא שלי כהורה יש לו {בעייני} מקום של הצדקה לווטו מוחלט!, במיוחד אם נושא העישון הוא קיומי ונוגד את דרך החיים שלי {אגב אני מעשנת "כבדה"}!? לגבי כל היתר, זו כבר פונקציה הן של השקפה והן של למידה שלנו כהורים {נטולי ספר עם הוראות "הפעלה"} איפה על מה ועד כמה גמישות היא הכרחית....

 

[d a n i e l s 5]

אני כמובן מסכימה איתך.

ורואה בדיוק אבל ממש בדיוק את הדברים כמוך. "גמישות מחשבתית" היא המתכון להתנהל מול המתבגרים, הכל בהתאם למצב, בהתאם לסיטואציה, בהתאם למתבגר שמולך. ה"דווקא" בגיל הזה אמור להיות שלהם ולא שלנו.

 

[י ו ד ע ת ה כ ל]

הנער שלי רק בן 10

אני חושבת שצריכה להיות תקשורת בריאה בן הורים לילדים, ברגע שהבן שלי מספר לי כל דבר הכי מביך שרק אפשר,ויודע שאני אהיה מאחוריו גם ברגעים הקשים, אני מקווה שלא תהיה לו סיבה לשקר, יש לי שלוש בנות יחסית גדולות, ואין מצב לשקרים, משום שקטעתי את הקטע של השקר מקטנות, בפעם הראשונה ששיקרו לראשונה (גיל גן אני חושבת) אין מצב היום לשקרים. טיפוח התקשורת בינם לביני נעשית כדבר יוםיומי. יש להבדיל בן שקר להסתרת האמת... ותקשורת פתוחה עם ילדים זה המפתח ליחסים תקינים,תנסי לחשוב בצורה הפוכה: את כותבת שהתאכזבת שגילית שהבן שלך משקר לך- תהיי מאוכזבת יותר מהעובדה שהוא לא בוטח בך לספר לך את האמת, קשה ככל שתהיה.אז נסי לתקן אפשר תמיד ללמוד מהילדים. אגב: שקר זה אות מצוקה. מה שאמא מתכוונת בעצם זה "התחלה של הדרדרות" אני מאמינה שיש לך את היכולת לשנות.

 

[tookmy]

להיות הורה

הי, הגעתי מהשער הראשי ראיתי שכתבו לך כאן משהו על הצורך לשקר.למה כל כך ברור שאם יבקש לא ללכת לאבא התשובה תהיה לא? אולי כדאי לבדוק למה הוא לא רוצה ללכת לאבא ולמה הוא צריך לשקר בשביל זה? גם אני חד הורית, אבל עוד לא הגעתי לגילאים האלה. נדמה לי שילד יותר גדול יכול לבחור כבר אם הוא רוצה או לא ואם רוצים שהוא ירצה ללכת לאבא אז כדאי לברר שם את מקור הסיבה, שלא לדבר על זה שלשקר זה ממש לא טריויאלי בגילאים כאלה, משקר מי שיודע שלא יקשיבו לו- גם אני שיקרתי להורים כשידעתי שאין עם מי לדבר.