הסיבה: לידתה של ליה שלי והצורך שלי
לגדל אותה לגמרי בעצמי. בלי סבתות, בלי מטפלות. קשר אישי ישיר- אם ובת. כל זה מוזר מאוד בעיני הסביבה הקרובה, כולל אמי. אני סיימתי תואר ראשון בביולוגיה בהצטיינות, קיבלתי מילגה לתואר שני ויכולתי לעשות בשנה שבאה תכף את התיזה אבל: ליה ליבי, נשמתי, אהבתי. לא ידעתי שאוכל לחוש כאלו רגשות עמוקים של אהבה וצורך לתת. ואני נותנת- את השנה הזאת, עד ספטמבר 2004, לבתי המתוקה! לקחתי גם חופש מהעבוחדה- הוראה, לשנה הקרובה וזהו. עקרת בית מתחילה ואמא טרייה. אגב, חייבים לשנות את השם.עקרת ביית" נשמע כמו מישהי שלא יכולה לעשות כלום ולכן בביית (עקרה משורש עקר). בואו נגיד מעתה- אם בית או "עובדת בבית"...
