../images/Emo189.gifבעיניי להיות אבא טוב אחרי הגרושים...
זה להתחשב בצד השני, לדעת לוותר לנו הנשים- שעול גידול הילדים ברובו מוטל עלינו. לפנק( לפעמים) את הילדים מעבר למה שחוייבת בבית הדין/ משפט. לדאוג תמיד להגיע כשהילד חולה, לשאול לשלומם, גם אם זה לא ביום שנקבע בהסדרי הראייה. להעניק חום, אהבה, בקיצור... להגדיל ראש!
להיות אבא פרושו זהה באופן מוחלט לפירוש שאתם נותנות למושג להיות אמא. כמו שיש צדדים קשים בהתמודדות להיות אם חד הורית אותם קשיים קימים בהחלט אצל האב, עיין ערך הכתבה ששבלולה הפניתה.
יש אצלי סתירה קצת,כי אני לא מזדהה עם השקפת החינוך שלו ולכן אני מעדיפה שיהיה לי מרחב להחלטות שלי מבלי שכבודו יתערב,אבל יש סוג של מינימום...לדג` הבת שלי התחילה גן חדש השנה,בתחילת הלבטים אם לרשום אותה לשם או להשאיר אותה איפה שהיתה ערבתי אותו,מיוזמתו הוא לא שאל מה הוחלט עד הפעם הראשונה שהוא היה צריך לקחת אותה מהגן.
גם לאחר הגירושים זו היא מחוייבות בסיסית. זה שהתפרק הקשר לא אומר שהילדים צריכים לשלם את המחיר ולהיות קורבן , למרות שבסופו של דבר הם כן מאבדים המון דברים שנובעים מקשר משפחתי בריא לכן צריך לפצות אותם בחום ואהבה , ההורה צריך לפתח רגישות מיוחדת ולהיות קשוב לצרכים שלהם (הפיזיים והנפשיים) קראתי על הרבה מקרים של הורים גרושים שהעניקו המון ממה שתיארתי לילדים , ובסופו של דבר הם גדלו וצמחו כאנשים בוגרים , בריאים בנפשם ומוצלחים.
בעיניי זה פשוט להיות אבא. מבחינת החום והאהבה, לא לגרום לילד להתאכזב ממנו, לפנק אותו קצת מעבר (לקנות לו משהו מידיי פעם- לא צריך בכל פעם- אבל בטח לא להתקמצן) להתקשר לשאול בשלומו ולדבר איתו בטלפון. ולדעתי- אב שרוצה להיות אב טוב הוא חייב להיות בקשר טוב עם האמא-(לפחות בנושא של הילד) עם כל הקושי שיש בזה.
לי דעתי זה אבא שלא משנה מה המצב בינו ובין הקאסית שלו, הוא דואג ללדיו , תומך בהם, לקוח אתם תמיד גם אליו משלם עליהם , תכלס לא משנה את הקשר עם ילדיו אלא נשאר אבא ,קנה להםדברים, מתקשר עליהם,הלך אירועים שלהם,