להט דתי בימי גדעון.
השבת,בזמן שלמדתי עם החברותא הקבועה שלי קצת תנ"ך,עיינו מעט בספר שופטים והגענו לכמה תובנות ונקודות מעניינות. כידוע,בימי השופטים העם עבד עבודה זרה במקביל לעבודת השם,וכידוע לכולנו נענש על כך (המעגל הידוע של ספר שופטים). בספר אנחנו מכירים מספר רב של דמויות,חלקם עובדי עבודה זרה,חלקם עובדי ה',אך המעניין הוא יחסם של הדמויות לאמונה באלוהות (לא בהכרח אלוקי ישראל)ואל יחסם לפולחן הדתי. אני מאמינים שכולכם מכירים היטב את סיפורו של גדעון,כשהמלאך מתגלה אליו ומודיע לו על בחירה ה' בו הוא אינו מפקפק בבחירה בהתחלה,אלא תוהה מהו היחס של האל הזה לעם,"ויש ה' עמנו ואיה כל נפלאותיו"-מדהים אגב,שהתרסה כזו בוטה מתקבלת בסלחנות ע"י המלאך, אבל הדבר מעיד ללא כל צל של ספק על חוסר וודאות בעבודת ה',אומנם המסורת של "והגדת לבניך" נמשכת,אבל האמונה אינה מבוססת בכלל (וזכרו שזה האדם הראוי ביותר בדורו להיות שופט),וכמו שאלתו של גדעון,לאורך כל דרכו הוא מבקש ניסים,לשיטת גדעון אלוקות בטויה ביוטאים מטפיזים בעולמנו. התפיסה הזו מוזכרת שנית בסמיכות של ממש,אביו של גדעון מבטא את התפיסה בצורה הברורה ביותר,קודם כל,כמו בנו גדעון הוא אינו מאמין עד שאינו מקבל נס,ולכן לא להוט לפגוע בבנו ולהלחם מלחמות של כוח מטאפיזי,שהרי אינו זקוק לעזרתו,הוא מבטא את זה בצורה חותכת "האם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו" בצורה חריפה,הוא מעמיד אל אלוקיו במבחן בדומה לבנו,ולמען האמת! אנשי עפרה כולה מסכימים עם גישתו ונמנעים מפגיעה בגדעון ,דבר שמעיד על ראיית האלוקות בדור הזה,אמונה בניסים כתנאי ברורים להוכחת האלוקות. חלק שני אני אעלה עוד מעט,בנוגע לדורות האחרים וליחס שלהם,דגש על יפתח ,ברק ואהוד.
השבת,בזמן שלמדתי עם החברותא הקבועה שלי קצת תנ"ך,עיינו מעט בספר שופטים והגענו לכמה תובנות ונקודות מעניינות. כידוע,בימי השופטים העם עבד עבודה זרה במקביל לעבודת השם,וכידוע לכולנו נענש על כך (המעגל הידוע של ספר שופטים). בספר אנחנו מכירים מספר רב של דמויות,חלקם עובדי עבודה זרה,חלקם עובדי ה',אך המעניין הוא יחסם של הדמויות לאמונה באלוהות (לא בהכרח אלוקי ישראל)ואל יחסם לפולחן הדתי. אני מאמינים שכולכם מכירים היטב את סיפורו של גדעון,כשהמלאך מתגלה אליו ומודיע לו על בחירה ה' בו הוא אינו מפקפק בבחירה בהתחלה,אלא תוהה מהו היחס של האל הזה לעם,"ויש ה' עמנו ואיה כל נפלאותיו"-מדהים אגב,שהתרסה כזו בוטה מתקבלת בסלחנות ע"י המלאך, אבל הדבר מעיד ללא כל צל של ספק על חוסר וודאות בעבודת ה',אומנם המסורת של "והגדת לבניך" נמשכת,אבל האמונה אינה מבוססת בכלל (וזכרו שזה האדם הראוי ביותר בדורו להיות שופט),וכמו שאלתו של גדעון,לאורך כל דרכו הוא מבקש ניסים,לשיטת גדעון אלוקות בטויה ביוטאים מטפיזים בעולמנו. התפיסה הזו מוזכרת שנית בסמיכות של ממש,אביו של גדעון מבטא את התפיסה בצורה הברורה ביותר,קודם כל,כמו בנו גדעון הוא אינו מאמין עד שאינו מקבל נס,ולכן לא להוט לפגוע בבנו ולהלחם מלחמות של כוח מטאפיזי,שהרי אינו זקוק לעזרתו,הוא מבטא את זה בצורה חותכת "האם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו" בצורה חריפה,הוא מעמיד אל אלוקיו במבחן בדומה לבנו,ולמען האמת! אנשי עפרה כולה מסכימים עם גישתו ונמנעים מפגיעה בגדעון ,דבר שמעיד על ראיית האלוקות בדור הזה,אמונה בניסים כתנאי ברורים להוכחת האלוקות. חלק שני אני אעלה עוד מעט,בנוגע לדורות האחרים וליחס שלהם,דגש על יפתח ,ברק ואהוד.