להט דתי בימי גדעון.

benaymr

New member
להט דתי בימי גדעון.

השבת,בזמן שלמדתי עם החברותא הקבועה שלי קצת תנ"ך,עיינו מעט בספר שופטים והגענו לכמה תובנות ונקודות מעניינות. כידוע,בימי השופטים העם עבד עבודה זרה במקביל לעבודת השם,וכידוע לכולנו נענש על כך (המעגל הידוע של ספר שופטים). בספר אנחנו מכירים מספר רב של דמויות,חלקם עובדי עבודה זרה,חלקם עובדי ה',אך המעניין הוא יחסם של הדמויות לאמונה באלוהות (לא בהכרח אלוקי ישראל)ואל יחסם לפולחן הדתי. אני מאמינים שכולכם מכירים היטב את סיפורו של גדעון,כשהמלאך מתגלה אליו ומודיע לו על בחירה ה' בו הוא אינו מפקפק בבחירה בהתחלה,אלא תוהה מהו היחס של האל הזה לעם,"ויש ה' עמנו ואיה כל נפלאותיו"-מדהים אגב,שהתרסה כזו בוטה מתקבלת בסלחנות ע"י המלאך, אבל הדבר מעיד ללא כל צל של ספק על חוסר וודאות בעבודת ה',אומנם המסורת של "והגדת לבניך" נמשכת,אבל האמונה אינה מבוססת בכלל (וזכרו שזה האדם הראוי ביותר בדורו להיות שופט),וכמו שאלתו של גדעון,לאורך כל דרכו הוא מבקש ניסים,לשיטת גדעון אלוקות בטויה ביוטאים מטפיזים בעולמנו. התפיסה הזו מוזכרת שנית בסמיכות של ממש,אביו של גדעון מבטא את התפיסה בצורה הברורה ביותר,קודם כל,כמו בנו גדעון הוא אינו מאמין עד שאינו מקבל נס,ולכן לא להוט לפגוע בבנו ולהלחם מלחמות של כוח מטאפיזי,שהרי אינו זקוק לעזרתו,הוא מבטא את זה בצורה חותכת "האם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו" בצורה חריפה,הוא מעמיד אל אלוקיו במבחן בדומה לבנו,ולמען האמת! אנשי עפרה כולה מסכימים עם גישתו ונמנעים מפגיעה בגדעון ,דבר שמעיד על ראיית האלוקות בדור הזה,אמונה בניסים כתנאי ברורים להוכחת האלוקות. חלק שני אני אעלה עוד מעט,בנוגע לדורות האחרים וליחס שלהם,דגש על יפתח ,ברק ואהוד.
 

benaymr

New member
מצטער על הדבל וסט

הופאנטה היא שההוויה הדתית בימים האלה לא הייתה אמונית פולחנית,הדרך לאמונה באל לא הייתה א"י תפילות,לימוד או טקסים דווקא-הדרך לאמונה הייתה ראיות חותכות,דרישה לידיעת האמת,מה שמזכיר לי אנשים מדורנו שלא רוצים להאמין-רוצים לדעת ולהראות שאין בדבר זה שום פסול ושאין זה דבר חדש תחת השמש
 

yaakii

New member
הדרך לאמונה הייתה כך תמיד

עד לדור מסויים.
גם בימי בנ"י במצריים. הם ראו את 10 המכות. קריעת ים-סוף ("זה א-לי"). חילופי הדברים בינם לבין ה' (דרך משה). מעמד הר סיני
כמו כן בזמן אליהו. -ה' הוריד גשמים בימי קציר חיטים כשאליהו ביקש.
עם קורח-הקב"ה ביצע את הדין בפושעים בנס גלוי לעיני כל ישראל.
כיבוש הארץ-הקב"ה עזר לישראל והם ניצחו בכל-כך הרבה מלחמות בצבא מאד דל, לפעמים, שלא ניתן להסביר את זה אלא בנס. ניסים גלויים ליוו את עמ"י בכל ההיסטוריה שלו. רק לאחרונה (לאחרונה זה הרבה מאד שנים..) אין ניסים כאלה. דוקא בדורות המאוחרים יותר היה מתאים יותר התגלות ה' מוחשית בעולם, לא? אני מתכוון לכך שככל שהדורות מתקרבים יש יותר ירידה ברוחניות ובקירבה לה' ולכן יש יותר צורך בהתגלויות כאלה. אולי בעצם זו בדיוק הסיבה שאין התלוגיות וניסים גלויים: העובדה שאנחנו לא ברמה מספיקה לזה..
 

gushnick

New member
למה?

בכל הדורות היו ניסים גלויים? קודם כל, ישנה הדעה שמבינה את כל הניסים ה'גלויים' כניסים פחות גלויים (הגישה הרציונליסטית, הרמב"ם וכדו'). אך גם אם מבינים את הניסים האלה כך, הרי שברוב הדורות לא היו ניסים גלויים על ימין ועל שמאל. הרשימה שאתה הבאת היא כמעט כל הרשימה...
 

yaakii

New member
הרשימה עוד ארוכה..

בבית המקדש היו 10 ניסים
הירדן שנחצה (גם לעיני ישראל וגם אליהו ואלישע)
מלחמות השופטים. 300 אנשי גדעון ניצחו אלפים. ועוד..
המבול
מגדל בבל-פתאום כל האנשים לא הבינו את השפות..
גן-עדן: קין, נחש שהפך ללא רגליים..
 

gushnick

New member
זה לא רציני.

אם 300 ניצחו אלפים, אז גם בקרב תרמופיליי היה נס גלוי. ומהמבול ואחורה זה לא נחשב. הכל היה עולם אחר, ואין לנו מושג ראוי מה היה. ואין לי עניין להסביר דבר כל כך פשוט. פשוט תבדוק: 1. כמה זמן עבר בין נס לנס. 2. האם היו מקרים שבהם במיוחד היה ריבוי ניסים, ובנקודה ספציפית בהיסטוריה. 3. האם אתה מביא מדרשים...
 

gushnick

New member
מהיכן ההנחה

שבני ישראל עבדו ע"ז במקביל לעבודת ה'? זה היה בימי אליהו, אבל בימי השופטים? נשמע שהם עבדו רק ע"ז...
 

yaakii

New member
כשהם ביקשו מגדעון שיהיה להם לאלוקים

הוא הזכיר להם שה' האלוקים, בצורה כזאת שנראה שהם כבר עבדו את ה' אלא רק היו צריכים חיזוק. גם כתוב שרק כשהוא הכין את הפסל מהנזמים הם סרו מדרך ה'. משמע שעד אז הם כן עבדו...
 

gushnick

New member
זה ברור!

אבל זה היה לאחר שישראל חזרו בתשובה, ולכן ה' נתן להם מושיע. בזמן החטא הם לא עבדו את ה' (בימי יפתח למשל, כתוב במפורש: "ויעזבו את ה' ולא עבדוהו" - בתקוה שאני מצטט נכון).
 
למעלה