להוריד את הכיפה

[לשחות בעומק]

להוריד את הכיפה

אהלן
קודם כל אני יציין שאני משתדל לכבד להבין וכן הלאה...
בבית אני הולך עם כיפה מכבוד(לפחות משתדל).
ומחוץ לבית מוריד אותה וזה גם תלוי אל מי אני הולך הביתה וכאלה שלא ישאלו אותי סתם שאלות וכאלה ..
עכשיו איפה הגבול כאן?!
הקשר שלי עם הדת מקרי לחלוטין אפילו הדבר האחרון שהייתי עושה שזה ללכת לבית כנסת בשבת בערב הפסקתי...והמרחק ביני לדת הולך ומתעצם לעומק יותר ויותר...
עכשיו הנקודה פה זה שיש אנשים שלא מוכנים לקבל אותי בלי כיפה זה גדול עליהם...הם הכירו אותי צדיק מדי...הם לימדו אותי..חינכו אותי ..
בקיצור הפרדוקסישן כאן זה בין הכבוד לחופש החיים שלי....למרות שאני לא רואה סתירה--יש כאן תסכול נצור מהדת הממלוקית הזאת שמתוך הכבוד שיש בי אני נותן לה מקום...מה אומרים?
גוד שייבס לגמרי

 

[motii011]

לא מצב טוב

הייתי במצב כזה תקופה ממושכת.
זה לא מצב רצוי. זה גורם לך להסתובב סביב עצמיך ולהתעסק מי ראה אותי וכמה... במקום להתקדם הלאה בחיים.
כל ההתעסקות הזאת גורמת לכך שאתה מפסיד את שתי העולמות.
ואני מדבר יותר מבחינה של התפתחות אישית. זה המון אנרגיה (בלי לשים לב אפילו) של השקעה ב-לרצות את הסביבה.
זה לעשות חשבון מי ראה אותי עם כיפה ומי לא? זה גורם להתכנס בתוך עצמיך ושההוא ראה או לא ראה...
קל להגיד לך לחתוך! וכמובן שזה לא כ"כ פשוט.
בעיני המבחן הוא מבחן הבית. כל עוד אתה גר עם ההורים (אולי לא) זה בעייתי לעשות שינוי.
הצעד הראשון זה להתנתק מהחממה של הבית ולצאת לעצמאות. ברגע שזה נעשה כן לקחת אחריות לבוא להורים ולהגיד להם את האמת מי אתה ואז הסיכון נמוך יותר כי בסה"כ אתה עצמאי.
תהיה תקופה קצרה של איבוד חלק מהאנשים הקרובים אבל בעיני כשאדם מתנתק ממני בגלל שינוי אישי שעשיתי לא ראוי שאשאר בקרבתו בכלל.

 

[לשחות בעומק]

אכן כן

אני מחכה לשעת כושר שבה אני אפרק את הסיפור ..עד אז נהיה במצב הזה...
ואף אחד לא יעזוב אותי זה פשוט עניין שלי שממש אני יודע שיכבירו עלי בשאלות ואין לי את הראש לזה...

 

[לשחות בעומק]

היית דתי או חרדי?

 

[motii011]

חרדי

 

[לשחות בעומק]

אחי זה ממש שונה ואולי אפילו לא אותו הדבר

לא כן?!
אצלי זה רק חתיכת כיפה מסכנה שבחצי מאיה היא כבר עוברת לכיס...אצלך זה תחפושת שלמה ואכן מתישה יותר נפשית...
וגם אצל הדתיים הרבה הולכים בלי כיפה או עם חצי כיפה ...יש הרבה תחום אפור...
אבל בכל מקרה מה שכתבת פתח לי איזה וריד במוח תודה......

 

[motii011]

לא בטוח שזה שונה

נכון שבהתחלה היתי לבוש שחורים אבל לא עשיתי שינוי בבום.
השלב הראשון היה להפוך למזרחוניק (כמוך) אמנם זה היה עדיין שוק משמעותי למשפחה אבל בסופו של דבר עדיין נשארתי דתי.
ובשבילם זה כאילו שהחלפתי מגזר.
במשך תקופה של שנתיים הסתובבתי עם כיפה סרוגה שחורה ושיחקתי את המשחק שאתה מתאר.
אצלם עם כיפה וברחוב בלי...
ביום שהבנתי שהמשחק הזה תוקע לי את החיים. עד כדי כך שעשיתי חשבון אם השכן הזה ראה אותי עם כיפה ואז אני שם כיפה כדי שלא ישאל שאלות. הזוי לחלוטין...
ואז התוודיתי לפני כל הקרובים. חלקם קיבלו חלקם פחות.
אצלי החלק הכי משמעותי היה דווקא אמא שלי שאמרה לי משפט "איך אתה מעז להגיד לי את כל הדברים האלו" בתשובה לשאלה שלה כמה אני לא דתי והאם אני מחלל שבת שומר נידה ואוכל כשר.
פתאום אני קולט שבעצם הפחד ממנה שלט עלי. והיא גם הודתה (בשאלתה) בזה שהיא ניסתה להשליט פחד.
תחשוב טוב מה מונע ממך לבוא ולהגיד להורים את האמת?
קל לתרץ לעצמיך זה שטויות כשבא לי אני מוריד אבל מפאת כבודם אני מחזיר. אני לא חושב שזה ככה!

 

[לשחות בעומק]

הם יודעים הכל

והלוואי שלא היו יודעים בכלל אם לומר את האמת...הקטע הזה אצלי עבר וחלף מן העולם......
אני לא רואה את זה בתור קטע טוב עדיף לשמור על פרופיל נמוך והעיקר שזה לא יפריע לך בדברים הרציניים...