בואי נסתכל על הצד החיובי -
זה מאחוריך ... אני מאוד מקווה, וגם די בטוחה, שתעברי את הבחינה. יותר מלעבור את הרי לא צריכה. הרבה פעמים ההרגשה בסוף המבחן אינה משקפת. בודאי אינך היחידה שהיה קשה לה ... אשר לבכי - זה טבעי. גם כי היו לך טריגרים ברורים [החברות של אימך], וגם כי אחרי שמסיימים פרוייקט גדול [לימודים, צבא, עבודה גדולה] נוצר מעין ואקום, שיכול לאכלס כל מיני דברים ... חוץ מזה, יש גם פריקת מתח. ובכלל, בתקופה הקרובה, שבה את בין הלימודים לבין הדבר הבא שתעשי, ייתכן שיצופו בך רגשות אבל שוב, אם קודם לכן לא יצא לך לגמרי לעבד את האבל כי היית 'שאובה' בתוך הלימודים. אז שְני חמודה, ותנוחי, ותתאוששי, ואח"כ כך תקבעי לך כמה דברים כיפיים לעשות [אולי עדיף שלא בקניון ...] ואח"כ ... נמשיך משם. מחבקת אותך מכל הלב ...