לד``ר עישר..

[אילונה הבוכיה]

לד``ר עישר..

האם אתה מקבל אחוזים מהמכירות של הספר ? למה אי אפשר להשתתף בפורום בלי לקרוא אותו ?

 

[גיל.]

אילונה היקרה!

בוודאי שאת יכולה להשתתף בפורום בלי לקרוא את הספר!!! כל המטרה של הפורום הזה היא עזרה לאנשים שצריכים אותה, כשהעזרה ניתנת ברוח הספר! כבר כתבתי במכתב הפתיחה: הפורום נפתח במקור כנלווה לספר, אך מאז תפס חיים עצמאיים בלי שום תלות בספר... אז את מוזמנת לכתוב כאן ככל העולה על רוחך! שתפי אותנו וננסה לעזור לך כמיטב יכולתנו! לגבי השאלה הראשונה... הפורום נפתח בתפוז על ידי ללא התייעצות עם ד``ר עישר. ד``ר עישר נותן מזמנו החופשי על מנת לעזור לאלו שצריכים עזרה בפורום. לא אני ולא הוא מקבלים תמורה כספית (או אחרת) על הפעילות בפורום (אפילו הגלישה על חשבונינו...). אילונה. אני מקווה לראות אותך כאן ולהביא את החיוך בחזרה אל שפתייך!

 

[אילונה הבוכיה]

גיל היקר

גיל היקר, אל דאגה החיוך על שפתיי קיים, למרות הקשיים, למרות הבעיות, למרות המשברים, ועברתי הרבה בחיים, אז תהיה בטוח שלא קל לי לשמור עליו שם, אבל אני עושה את זה. ספרים זה דבר טוב, אבל אתה יכול לקרוא מהיום עד מחר, אם לא תפנים ולא תיישם, חבל על הזמן שתבזבז על הקריאה, ולפעמים נסיון חיים יכול להיות המורה הטוב ביותר, הרבה יותר מכל ספר, שמישהו אי פעם כתב. האמת היא שדפדפתי בספר בסטימצקי, בעקבות כמה פעמים שנכנסתי לפורום וראיתי את ההמלצה עליו, רציתי לקנותו והתחלתי לדפדף בו והתחרטתי, ידע תאורטי יבש ומשעמם בלי שום רגש או חויה אישית. נראה לי מיותר ולא לענין. אני מעדיפה לעבוד לפי תחושות לב ובטן, נראה לי הרבה יותר יעיל. החיוך קיים, ואם תסכים אני אביא אותו מדי פעם פה לפורום לעודד, ולתמוך. אילונה.

 

[גיל.]

נכון...

ספרים באמת יכולים לעזור, אם מפנימים את מה שכתוב בהם... בדיוק בגלל זה אני אומר שהפורום הזה ממש לא מצריך קריאת ספרים!!! אילונה. ניסיון חיים הוא דבר נפלא, הבעיה שלפעמים ניסיון החיים שלנו מוביל אותנו לדרכי מחשבה שלא ממש עוזרות לנו להמשיך ללכת... המטרה שלי היא לתת לך איזושהי נקודת מבט חדשה. דרך אלטרנטיבית להסתכל על החיים. דרך שככל שתתמידי בתרגילים בהמשך (וכן, התרגילים הם בחלקם מתוך הספר... חסכתי לך כסף ) תהפוך מדרך נוספת לדרך עיקרית! אילונה, אשמח אם תיכנסי כדי לעודד ולתמוך, אבל אשמח גם לעשות מה שאוכל כדי להציע לך עזרה אם תרגישי שאת זקוקה לה. גיל.

 

[אילונה הבוכיה]

מרימה את הכפפה...

גיל, אני מרימה את הכפפה.. תן תרגיל, אני אתן לך את הדרך שלי, ונראה לאן זה יוביל אותנו. מין מסע משותף כזה ביחד. נבחן את שתי הדרכים ונראה אולי שתיהן טובות. אולי הדרך שלי לא פחות טובה, היא בטוח טובה בשבילי כי היא עובדת, אבל אולי היא תוכל לעזור גם לאחרים ? ואולי אפילו לך ? אז מה אתה אומר ? אילונה