לד"ר ארנון

[רונית ליזרוביץ]

לד"ר ארנון

ד"ר ארנון שלום ותודה על תגובתך. נשמח לתאם ולהגיע לפגישה אצלך (למרות שכפי שציינתי יש את הרופא המטפל בבי"ח אסף הרופא) אבל כמו שאתה יכול להניח הלחץ הנפשי הוא קשה מנשוא לשנינו לכן אני רושמת מס' שאלות שהתשובה המהירה עליהן תקל מאוד: 1. מה "התסריט" המצב הגרוע ביותר שחולי טרשת נפוצה "יכולים" להגיע אליו? (לפני הפגישה עם הרופא חשבנו שכיסא גלגלים אבל לאחר הפגישה נמסר שמעט מאוד מהחולים המטופלים ע"י זריקות "מסיימים" בכיסא גלגלים? 2. האם כל חולה טרשת נפוצה (אצל בעלי הסוג של הטרשת הינו טרשת התקפית, יש התקף, עובר עד ההתקף הבאה, ובין ההתקפים הפוגה מלאה/חלקית חייבת לציין שעד עכשיו עבר התקף ראשוני שבגללו אבחנו את המחלה -הירדמות הרגל השמאלית ולפני שלושה ימים התחיל ההתקף השני שנמשך עד היום) יחווה את הידרדרות המחלה (עיוורון, אי יכולת שליטה על הסוגרים, דיכאון, פגיעה שכלית, תוחלת חיים קצרה יותר מאדם שלא חולה במחלה) או יש חולים (ואם כן כמה אחוזים) שנשארים עד ימם האחרון עם מוגבלויות מזעריות בלבד (נימול, ריפיון בידיים וברגלים) ? אודה לך מראש על תשובתיך.

 

[דר ארנון קרני]

תגובה

חשוב שתהיי בקשר אם רופאך באסף הרופא ותעזרי בשרותי המרפאה כולל תמיכה להתמודדות עם אבחון המחלה.מדבריך ניכר לחץ ומצוקה שמצריכים התיחסות. בקצרה, הטיפולים כיום מפחיתים את שיעורי החולים שמגיעים לכיסא גלגלים.התקפים יכולים לעבור כליל או להשאיר שארית לאחר המעבר להפוגה - קשה לצפות מראש באם התקף מסויים ישאיר שארית של תלונות/הפרעות לאחר שיסתיים. כמוכן ישנם חולים שמחלתם קלה ומידת המוגבלות שלהם קלה אם בכלל קיימת כזו - כל חייהם.