לדר' שלום
לדר' שלום, אני בת 28 ולפני 4 ימים גילו לי סוכרת נעורים. אחרי אישפוז בבית חולים והדרכה חזרתי הביתה מאוד מבולבלת. לחוצה מכך שלא אצליח להתמודד עם כל האינפורמציה ובטח שלא להזריק אינסולין לבד לבד. יתרה מזאת, יש לי גם צליאק שאיתו אני כבר חיה מגיל שנה בלי בעיות. ולא חשבתי בחיים שאגיע למשהו יותר גרוע כמו זה-סוכרת נעורים. אני מאוד פוחדת שלא אצליח לספור פחמימות, למדוד כל פעם, להזריק. עוד לא התיעצתי עם פסיכולוג בנושא. מכיוון שהניחו כניראה שאני מספיק גדולה להתמודד לבד. אני בחורה ספורטיבית. תמיד הייתי בריאה ומאושרת. חבר אין לי . אבל משפחה תומכת יש שדואגת לי יותר מדי. אני מספרת את כל זה כי אמרו לי ואולי צודקים, לא להיכנס לדיכאון . זה עצוב . והייתי רוצה להיות כבר מאוזנת ולחזור לעבודה כאילו כלום לא קרה. אבל קשה. מה היית מציעה לי לעשות, בהיבט החברתי יותר. הרי אולי אנשים רגילים יכולים להיבהל מזה , להירתע אפילו ולא לעזור אם צריך. תודה ,לי
לדר' שלום, אני בת 28 ולפני 4 ימים גילו לי סוכרת נעורים. אחרי אישפוז בבית חולים והדרכה חזרתי הביתה מאוד מבולבלת. לחוצה מכך שלא אצליח להתמודד עם כל האינפורמציה ובטח שלא להזריק אינסולין לבד לבד. יתרה מזאת, יש לי גם צליאק שאיתו אני כבר חיה מגיל שנה בלי בעיות. ולא חשבתי בחיים שאגיע למשהו יותר גרוע כמו זה-סוכרת נעורים. אני מאוד פוחדת שלא אצליח לספור פחמימות, למדוד כל פעם, להזריק. עוד לא התיעצתי עם פסיכולוג בנושא. מכיוון שהניחו כניראה שאני מספיק גדולה להתמודד לבד. אני בחורה ספורטיבית. תמיד הייתי בריאה ומאושרת. חבר אין לי . אבל משפחה תומכת יש שדואגת לי יותר מדי. אני מספרת את כל זה כי אמרו לי ואולי צודקים, לא להיכנס לדיכאון . זה עצוב . והייתי רוצה להיות כבר מאוזנת ולחזור לעבודה כאילו כלום לא קרה. אבל קשה. מה היית מציעה לי לעשות, בהיבט החברתי יותר. הרי אולי אנשים רגילים יכולים להיבהל מזה , להירתע אפילו ולא לעזור אם צריך. תודה ,לי