לדעת שהפחד נעלם..

להיות בחדר עם יונים שיכולות לעוף לי מעל הראש

ברצינות אני ממש ממש מפחדת מזה, אפילו בעבודה שהייתי צריכה להאכיל את החיות בפינת חי הייתי מוכנה לעשות כמעט הכל חוץ מלהאכיל את היונים ואת החולדות.! וחוץ מזה תמיד מפחיד אותי שיקרה משהו למישהו שאני ממש אוהבת
 
../images/Emo214.gifהפחד הכי גדול שלי

שאין לי משמעות. יש לי משמעות כשיש לי משפחה לחיות למענה, יש לי משמעות כשיש לי מטרות, יש לי משמעות כשיש לי חברים לחיות למענם, יש לי משמעות כשיש לי מה לעשות בחיים האלו וכשאין לי מה לעשות... אני מאבדת את עצמי. וזה הפחד הכי גדול של האדם, לדעתי. [זה פחד של "לאבד אנשים"=מוות. וגם של לאבד "חלום"=הגשמה. יש לזה כל כך הרבה מובנים..]
 
רק הפחד בגוף הוא מתפזר....

הפחדים הכי גדולים שלי הם שאני אשתנה לעצמי עד למצב שאני לא אכיר את עצמי,שאני אתייחס לאנשים אחרת[מגעיל]. שאנשים שאני אוהבת ומעריכה יעלמו לי פתאום.אני פוחדת מהמוות,ממוות של אנשים שקורבים אליי ומהמוות שלי,שיבוא מוקדם מדי בלי שאני אספיק את כל מה שאני רוצה.אני מפחדת שיום אחד לפני גיל השיבה יגמר לי הכל,כל השאיפות והחלומות ולא יהיה לי לאן לשאוף ולחלום יותר.
 
../images/Emo221.gif

-חושך, חושך! אני פשוט מתה מפחד מחושך מוחלט. -דבורים, ג'וקים, חרקים מגעילים כאלה. זה פשוט מגעיל ומפחיד אותו ברמות מטורפות. -לראות עד כמה אני מגעילה לאנשים. -להסתובב לבד עם עצמי.
 

inbarIL

New member
.

חוץ ממוות, לאבד אנשים, להיות במצב של פחד מוות אמיתי, שזה ברור מבחינתי, אחד הפחדים הכי גדולים שלי הוא לשכוח אותו. מישהו שפעם איבדתי. לקום, יום אחד, ולא לזכור יותר את התנועות גוף שלו, או את הצורה שהוא סידר בה את השיער, או את החיוך שלו, או את האופן שבו הוא דיבר, הריח, המגע, הצחוק. אם אני אשכח את כל זה..בחיי שאני אהיה אבודה.
 
אני מפחדת..

שאני אאבד ת'תשוקה שלי לדברים, ת'רצון לעשות עם עצמי דברים.. בקיצור להתנוון.. וכמובן שגם מפחדת מבדידות, וממוות של אנשים קרובים.
 
כישלון, בעיקר.

אבל לא כישלון במבחן, זה לא מפחיד אותי. כישלון במשהו חשוב. אכזבה של מישהו חשוב או של עצמי. גם מוות, אולי כי הייתה לי איתו התמודדות אחת [מחנך שלי נפטר]. כולי תקווה שגם לא אצטרך להתמודד.
 
../images/Emo126.gifיש לי כמה

-שאני לא אוכל לשיר -שאני לא אוכל לשמוע מוזיקה -שאני לא אוכל לצחוק ולחייך
 
למעלה