לדעת את עצמ...מי?
לרוב כל עבודה עצמית ופנימית של האדם על עצמו מתחילה בניסיון לדעת את עצמו.
להבין כיצד, איך ומתי הדברים אצלו עובדים.
אך מי הוא אותו עצמו?
על מי ועל מה בדיוק, אותו אדם המנסה לדעת את עצמו, מתבונן?
האם יש שם דבר מה אמתי שניתן להתבונן עליו?
ואם אכן דבר כזה ישנו, האם יכול האדם להתבונן בו, כפי שמתבונן הוא על הדברים האחרים שבו?
יכול אני לומר בביטחון רב, וללא קשר להאם אותו דבר אמתי נימצא או לא, שבהתבוננות בעצמו, יגלה האדם –
זיוף, שליליות, שקרים ושקרים עצמיים, הזדהויות, הזיות, השתוקקויות, פחדים, רחמים עצמיים, גאווה, טירוף ועוד אין סוף זבל המכונה ״אני״…
וכל זה בתנאי שהאדם כנה מספיק, אחרת התבוננותיו לא שוות מאומה.
ואז נשאלת השאלה: ״האם זה מה שאני? אסופה של שליליות, שקרים, פחדים, ועוד…?״
ועוד שאלה: ״מה גורם לכל אלה להתגשם?
כאשר אני נימצא במצב מסוים אני פוחד, במצב אחר אני שמח, במצב אחר אני מתעב ובמצב אחר אני משקר?״
״האם כל אלה הם רק פועל יוצא של הגורמים המשפיעים עלי?״
התשובה היא די ברורה, על האדם לבדוק ולהתבונן בעצמו היטב במצבים שונים!
אם לדעתו יכול הוא לשנות את הדברים, עליו לנסות לשנות, ולהתבונן וללמוד מה קורה, האם הצליח או נכשל…?
אני חייב להוסיף ולומר, שכדי שיוכל האדם להתבונן בעצמו במצבים שונים, עליו לקבל את כל המצבים ולהשתמש בכולם.
כיוון שכפי שרשמתי, כל מצב גורם לו להופיע בצורה אחרת, להציג את עצמו בצורה אחרת.
אבל לרוב, במקום להשתמש בכל המצבים, הרועשים, השקטים, המעצבנים, הנינוחים, המלחיצים…
אני שומע יותר ויותר את הבקשה להיות בשקט, תסתגר במקום מבודד, שב בנוחות, היה שקט ונסה להיות במקום שקט…
ואז עשה מדיטציה, תתבונן על עצמך…
ומה יגלה האדם על עצמו מתוך אותו בידוד, מושפע מאותם גירויים אליהם כבר התרגל???
אם מצאת את עצמך רועש, עצוב, שמח, מפוחד, מתעב… פשוט הייה, ללא הניסיון לשנות, להפסיק…
פשוט הייה והתבונן, וקבל את עצמך כפי שאתה.
רק כך תוכל לדעת את עצמך…
השאר את השקט למוגי הלב, שלא מעזים לדעת את עצמם, ומתחבאים בשקט…
כיוון שכל השאלות בהודעה זו הן שאלות רטוריות, אני מבקש לא להגיב בתשובות על השאלות.
בכל מקרה רוב התשובות מוכרות, וחוץ מזה אין בהודעה זו כל ניסיון לקבל תשובות.
לרוב כל עבודה עצמית ופנימית של האדם על עצמו מתחילה בניסיון לדעת את עצמו.
להבין כיצד, איך ומתי הדברים אצלו עובדים.
אך מי הוא אותו עצמו?
על מי ועל מה בדיוק, אותו אדם המנסה לדעת את עצמו, מתבונן?
האם יש שם דבר מה אמתי שניתן להתבונן עליו?
ואם אכן דבר כזה ישנו, האם יכול האדם להתבונן בו, כפי שמתבונן הוא על הדברים האחרים שבו?
יכול אני לומר בביטחון רב, וללא קשר להאם אותו דבר אמתי נימצא או לא, שבהתבוננות בעצמו, יגלה האדם –
זיוף, שליליות, שקרים ושקרים עצמיים, הזדהויות, הזיות, השתוקקויות, פחדים, רחמים עצמיים, גאווה, טירוף ועוד אין סוף זבל המכונה ״אני״…
וכל זה בתנאי שהאדם כנה מספיק, אחרת התבוננותיו לא שוות מאומה.
ואז נשאלת השאלה: ״האם זה מה שאני? אסופה של שליליות, שקרים, פחדים, ועוד…?״
ועוד שאלה: ״מה גורם לכל אלה להתגשם?
כאשר אני נימצא במצב מסוים אני פוחד, במצב אחר אני שמח, במצב אחר אני מתעב ובמצב אחר אני משקר?״
״האם כל אלה הם רק פועל יוצא של הגורמים המשפיעים עלי?״
התשובה היא די ברורה, על האדם לבדוק ולהתבונן בעצמו היטב במצבים שונים!
אם לדעתו יכול הוא לשנות את הדברים, עליו לנסות לשנות, ולהתבונן וללמוד מה קורה, האם הצליח או נכשל…?
אני חייב להוסיף ולומר, שכדי שיוכל האדם להתבונן בעצמו במצבים שונים, עליו לקבל את כל המצבים ולהשתמש בכולם.
כיוון שכפי שרשמתי, כל מצב גורם לו להופיע בצורה אחרת, להציג את עצמו בצורה אחרת.
אבל לרוב, במקום להשתמש בכל המצבים, הרועשים, השקטים, המעצבנים, הנינוחים, המלחיצים…
אני שומע יותר ויותר את הבקשה להיות בשקט, תסתגר במקום מבודד, שב בנוחות, היה שקט ונסה להיות במקום שקט…
ואז עשה מדיטציה, תתבונן על עצמך…
ומה יגלה האדם על עצמו מתוך אותו בידוד, מושפע מאותם גירויים אליהם כבר התרגל???
אם מצאת את עצמך רועש, עצוב, שמח, מפוחד, מתעב… פשוט הייה, ללא הניסיון לשנות, להפסיק…
פשוט הייה והתבונן, וקבל את עצמך כפי שאתה.
רק כך תוכל לדעת את עצמך…
השאר את השקט למוגי הלב, שלא מעזים לדעת את עצמם, ומתחבאים בשקט…
כיוון שכל השאלות בהודעה זו הן שאלות רטוריות, אני מבקש לא להגיב בתשובות על השאלות.
בכל מקרה רוב התשובות מוכרות, וחוץ מזה אין בהודעה זו כל ניסיון לקבל תשובות.
לא משנה
