לדויד ספר חמש הטבעות?

[אבשלוםלאמהבית]

לדויד ספר חמש הטבעות?

פרט והסבר

 

[דלית - delete]

גו רין נו... נו, הזה של מוסאשי.

Go Rin No Sho By Miamoto Musashi

 

[אבשלוםלאמהבית]

מגניב תודה ולומדים את בבית הספר

הישראלי לטאי צ´י

 

[אבשלוםלאמהבית]

תגובה קודמת להוסיף סימן שאלה

 

[דוד כפרי]

לא בדיוק אבל בערך

בשלב כלשהו פותחים את הספר בעמוד אקראי, קוראים ממנו פסקא, או דף, או פרק, "מתרגמים מחדש" לעברית מובנת (כי התרגום לעברית פשוט נורא!

) - ורואים שאת כל מה שכתוב שם (כמעט) אנחנו כבר יודעים, ומבינים, מתוך הלימודים והאימונים הרגילים שלנו.

 

[אריאל (המקורי)]

איזה קטע מדהים

אני בדיוק התחלתי לקרוא אותו שוב בשבת... יש לי גירסא אנגלית, והיא נוראית בדיוק כמו העברית... אולי אתה יכול לחפש לי את התרגום לעברית ואולי אז אני אבין איזו פסקה שמשגעת אותי מאז יום שישי בערב? זה ציטוט ממגילת האש, די בהתחלה, כשהוא מדבר על "שלושת היוזמות" - Three preemptions - "you can also win by letting your mind go free, determining to beat your oponent the same thing from start to finish, gaining victory by thoroughgoing of the heart" אם תוכל למצוא לי את התרגום לזה, זה יהיה מעולה... אגב, איפה אפשר להשיג גירסא עברית? אולי הניסוחים הכפולים יעזור לי להבין מה הכוונה בחלק מהמקרים...

 

[אריאל (המקורי)]

אגב

הוא מדבר על שלוש יוזמות, הבנתי אותן כ- טנשין (יאנג מלא) סנסן-נו-סן (חצי יאנג) וגו-נו-סן (חצי יין) אבל הוא משמיט את היוזמה של סן-זן-נו-סן (יין מלא)... אני צודק? ואם כן, למה?

 

[דוד כפרי]

הכיצד ייתכן יין מלא עם חרב?

יין שלם (לפי הבנתי האישית) מוביל להרחקת התוקף (זזים הצידה ונותנים לו לעבור, עם "עידוד קל"

) או להשתלטות בלי פגיעה; מוסאשי, שהקפיד תמיד להרוג כל מי שקם עליו, ושקם בעצמו להרוג אחרים ואף דאג לבצע זאת היטב, לא היה יכול להרשות לעצמו טכניקה כזאת. מאסטר ניר מלחי סיפר פעם, שכאשר סמוראי שלא היה "ראוי" הזמין את מוסאשי לקרב, מוסאשי היה חובט בו עם קת החרב במפתח הלב, בלי לשלוף בכלל, והולך לו - משאיר את הצל"ד על הקרקע, מתאמץ לנשום (כמו דג שהבין מאיפה...) וחסר-אונים אבל חי. כנראה שזה הכי קרוב ל"יין שלם" (למרות מבחינת התזמון זה יאנג שלם) שמוסאשי היה מוכן להגיע אליו... אבל האמת היא, שעל מוסאשי יש כל-כך הרבה אגדות באמת קשה לדעת. וכל האמור לעיל הוא דעתי האישית, נכון לעכשיו, ואולי היא תשתנה במשך הזמן.

 

[אריאל (המקורי)]

אבל תיזמון...

אי אפשר להתחיל ביין שלם (להתרחק מהמכה) ולחזור חזרה להתקפה (יאנג שלם)? נניח מול נשק ארוך יותר? ו... מה לגבי התרגום לעברית? יש רעיונות?

 

[דוד כפרי]

לא בדיוק - אז זה יהיה חצי-יין

העקרון הבסיסי הוא שיין "בולע", או "סופג", או "הורס" יאנג שמופנה אליו, וע"י כך מאפשר ליאנג "חדש" להיבנות, להיולד ולצאת לפועל. במונחים פחות מיסטיים: אם אתה מותקף ומניח להתקפה לפזר את האנרגיה שלה "על ריק", עד למצב של חוסר-יכולת להמשיך - זה יין (ש"סופג" יאנג); אם אתה מניח להתקפה להסתיים ואז תוקף בעצמך - זה חצי-יין (כלומר, יין שמייצר יאנג); אם אתה פוגש את ההתקפה בחצי-הדרך, זה חצי-יאנג; ואם אתה מקדים את ההתקפה, זהו יאנג שלם. בלחימה בידים ריקות, כידוע לכל העוסקים באייקידו ודומיהם, אפשר "לספוג" התקפה עד לניטרולה ע"י ריתוק התוקף; עם חרב, אפשר רק לצאת מקו-ההתקפה ולהרחיק את התוקף (חרב לא בנויה לאפשר השתלטות, היא לא נשק גמיש) (יין) - מה שמאפשר לו לחזור ולהתקיף. לכן, בחרב, חייבת לבוא התקפת-נגד שהיא תמיד יאנג באופייה. לפחות, כך אני מבין את זה (היום). לגבי התרגום לעברית, קפוץ לסטימצקי (או למיתוס, או דיבוק, אולי דיונון) ושאל בכיוון (אוף!

אני אלרגי אליהם!) ספרי ה"עידן החדש" /קו נטוי/ "תורות מזרחיות" (לא להקיא!). אפשרות אחרת, לא פחות טובה, היא לפנות למורה שלך - יש לו *המון* ידע!

 

[amir_aikido]

אפשר להשתלט על חרב

כשעובדים עם שתי חרבות (זה היה הסגנון של מושאסי), אפשר גם לנטרל התקפת יריב באופן שהוא לא יוכל להמשיך. בעיקר כשעובדים נגד יריב שעובד עם חרב אחת. אני עוד לא יכול להגיד שאני ממש מבין את הטכניקות הללו, אבל טכניקות כאלה מופיעות גם בקאטה של שתי חרבות של קטורי-שינטו ריו וגם בקאטה של ניטן-איצ´י ריו (הסגנון שמייחס עצמו למוסאשי). לכן, יש כאלו אפשרויות. לדעתי הפרשנות אחרת, בעיני מוסאשי אם לא הרגת את היריב לא ניצחת, והטכניקות הללו לא הורגות את היריב, רק מנטרלות אותו לרגעים ספורים (שאמורים להספיק לתקוף אותו ...). אמיר

 

[אריאל (המקורי)]

זה פשוט חוסר התאמה בין ההגדרות

 

[דוד כפרי]

לא ענין של הגדרות, אלא של הבנה

וכאן אני מסכים עם אמיר: לדעת מוסאשי, וזה בולט לכל אורך ספרו, אם היריב עדין מסוגל להילחם - הטכניקה לא נגמרה, כלומר מבחינתו, כל טכניקה, או תזמון, או טקטיקה או אסטרטגיה, חייבת להסתיים "יאנג", כלומר בהריגת התוקף. זה מוציא מכלל אפשרות "יין שלם", כי יין שלם זה רק ניטרול, בלי התקפה בסופו. וכרגיל, כמובן שזו רק דעתי, נכון לעכשיו

 

[אריאל (המקורי)]

לא, התכוונתי:

בטאי צ´י - יין מלא זה גם סוג התגובה, לא רק התזמון... מוסאשי לא כתב לגבי התזמון של נסיגה מהתוקף... אולי כי היא רק שלב לפני אחד משלושת התזמונים (נסיגה ואז התקפה, נסיגה ואז התקפת נגד, נסיגה ואז הגנה) עדיין מבולבל... אבל פחות..

 

[דוד כפרי]

אני עדין מבין אותו אחרת:

התקפת-מנע (יאנג), התקפה בזמן התקפת האויב (חצי-יאנג), התקפה אחרי התקפת האויב (חצי-יין). על נסיגה הוא לא מדבר כלל; על טכניקה של הגנה ללא התקפת-נגד (יין) הוא גם לא דיבר. אבל זו רק דעתי...

 

[דוד כפרי]

כמובן, שכחתי: צל"ד =

צעיר, לח ודביק

 

[דלית - delete]

צבל"ד, לעניותי

צעיר ביזון לח ודביק.

 

[אריאל (המקורי)]

רגע

אולי במקום לעשות תחרות ראשי תיבות צהליים למחצה... תבדקו בעותק הצמוד של מוסאשי (שאני יודע שאתם מסתובבים איתו) מה התרגום לקטע ההוא ממגילת האש? אריאל... שובר את מעטה האדישות ומשיכת הכתפיים...

 

[דוד כפרי]

אבל...(דוד מסמיק קשות) ../images/Emo9.gif ...

אני לא מסתובב עם העותק העברי של מוסאשי... והאמת - גם לא עם האנגלי... (ולפני שמישהו חושד, יפנית אני לא יודע, ולערבית נדמה לי שלא תרגמו) מצטער...

 

[אריאל (המקורי)]

אה... חבל...

ואין לך רעיון על מה הוא מדבר? אני לא מבין