לג בעומר

שרון123

New member
לג בעומר

הנה אני שוב מתנצלת על נוכחות דלה. מתנצלת במיוחד בפני מי ששלחו אלי מסרים בגלל בעיה שהיתה. מסתבר שהיתה בעיה לראות את הפורום במתכונת הישנה, תסתכלו בשורה למעלה ותיראו אפשרות לעבור למערכת הפורומים החדשה, ומהיות תעברו לצפות משם. צריך קצת להיתרגל אבל זו מערכת עם פחות בעיות. תחליפו את הלינק במועדפים לפורום במתכונת החדשה. מקווה להצליח לענות גם למסרים היום. בשבת היינו בירושליים, היה לנו סיור גם בירושליים העתיקה, אבל אני שכבר התחננתי שם פעם על חייה של ירדן, הפעם רק הבטתי בקיר בחוסר אמונה
אפילו לא התקרבתי. אתמול היה כ"כ קשה לי. ריחות המדורות העלו בי זכרונות צורבים מהמדורות שעשינו עם ירדן לאורך השנים. זכרונות מהמדורה של הגן, ואח"כ של ביה"ס, השיחות עם ההורים האחרים, האהבה של הילדים לירדן, ועם זאת ההכרה איך משנה לשנה אני רואה אותם משחקים יחד והיא יותר ויותר צמודה אלינו. בדרך הביתה ראיתי את הילדים הגדולים יותר, בני גילה מתארגנים כבר בעצמם למדורה. כמעט בלי עזרת הורים. בלילה השירים מהשדה הקרוב, עלו לחלון שלי ועינו את נשמתי. גם לכם יש זיכרונות מיוחדים מהחג הזה?
 
בכל חג שוב ושוב עינוי של שמחה ועצב

מהולים אחד בשני. מצד אחד יש את התרגשות החג, ההכנות והמשפחה שחוגגת אבל, בו זמנית, זה שאיננו, החסרון שלו בולט ביתר שאת. זה לא הופך להיות קל עם השנים במיוחד אם מותו היה סמוך לחג מסויים. אצלנו זה היה 5 ימים לפני ראש השנה ומאז החג הזה לא אותו דבר. אבל, מתייחסת גם לשרשור הקודם, צריך למצוא ולשמור את הרגעים הקטנים של שמחה ואושר שמרחפים להם בין מחשבות העצב והגעגוע וזה מה שעושה בסופו של דבר את האיזון.
 

גל213

New member
ל"ג בעומר

אצלי החג כבר לא קיים מור נהרג שנה שעברה כשאסף קרשים למדורה. עם כל הקושי שלחתי עם חברה את עומר בני הקטן,הוא רצה להיות עם חבריו מהכיתה לא יכולתי למנוע ממנו.סגרתי את כל החלונות בבית כדי לא לשמוע מה קורה בחוץ. מצטערת שאני לא כותבת הרבה,קשה לי. אבל אני יום יום איתכם קוראת ומזדהה עם כל מה שנכתב גלית
 

שרון123

New member
חשבתי עלייך הרבה בימים האחרונים

לא יכולה לדמיין אפילו מה עובר עלייך בימים נוראיים אלה. לא יכולה לדמיין את היום שעומר יבקש לצאת לאסוף קרשים עם חבריו. מזעזע
 

גל213

New member
שרון

עומר מבין את הסיכון ,הוא אפילו לא ביקש ללכת עם חבריו לאסוף קרשים בשבועות לפני ל"ג בעומר , הוא ראה את כל הילדים אוספים,הוא אמר לי אמא הם לא למדו לקח ממה שקרה למור. מאז המקרה הוא מאוד התבגר.אבל אני יודעת שהוא ילד אני לא יכולה לסגור אותו בבית. ברור לו שהחיים זה לא מובן מאליו יש סיכונים בכל דבר. גלית
 
למעלה