לגרא !!!

[אורטלי 1]

לגרא !!! ../images/Emo53.gif

שלום ! אני רק היום ניתקלתי בכל העניין הזה של הפורומים ומאוד רציתי להתייעץ איתך בקשר אליי. אני חיילת במג"ב בת 19 בקרוב. מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי סגורה ומופנמת ולפני כמה שבועות המצב שלי די הידרדר ניראה לי , כל דבר קטן כמעט מדכא אותי , ולפעמים אני סתם מיתעצבנת. יש זמנים שאני מסוגלת סתם לשקוע במחשבות ולא לעשות כלום. אני מאוד ניקשרת לאנשים ואולי אפילו יותר מידי , וכשהם לא מחזירים הרבה זה הכי מדכא אותי. חברות שלי אומרות שאני לא צריכה אבל חשבתי ללכת לטיפול פסיכולוגי , הבעיה היא שאני לא רוצה לפנות לקב"ן כי זה יירשם לי בתיק וגם כי אני לא רוצה שיידעו ולפסיכולוג או כל דבר דומה לזה אין לי כסף (שוב, אני חיילת...) מה אתה חושב? בבקשה תיתשדל לענות לי במסר ולא בתגובה כי אני לא הרבה בפורום הזה. תודה אורטל

 

[גרא.]

מאחר והנושא חשוב גם לחיילות נוספות,

אני מגיב בפורום,אבל אוכל להגיב במסר,אם תפרטי מעט יותר.מכל מקום,על פי חוקת הצבא,אסור לחיילים לקבל טיפול רפואי/פסיכולוגי שלא במסגרת הצבא.כך למשל חייל המגיע בכוחות עצמו לחדר המיון של בית החולים,לא יקבל טיפול, אלא אם כן מצבו אנוש.באשר לטיפול הפסיכולוגי בצבא,כדאי שתדעי,שקב"ן,הוא לא בהכרח פסיכולוג,והוא בהיררכיה הטיפולית האדם הראשון עימו את יכולה להפגש..יתכן והוא יחליט שהוא יכול לעזור לך,יתכן ויפנה אותך הלאה ,עד הפסיכיאטר הצבאי ..מכל מקום תמיד במקרה כזה,את עומדת בפני שתי ברירות, לקבל טיפול מתאים,כמובן כחיילת,ללא תשלום,מול האפשרות,שלדעתי לא יכולה לפגוע בך,האפשרות שהטיפול בך יירשם בתיקך האישי.ברמה העקרונית,כל החומר הנמצא בתיקך האישי,הוא חסוי,ואינו יכול לעבור לגורמים אזרחיים,אם מכך את חוששת..אבל כבר היו דברים מעולם,ומידע דלף.ולכן לחששותייך יש איזה שהוא בסיס.מכל מקום,להבנתי,עדיף לפנות לקב"ן,לקבל את העזרה הטיפולית המתאימה,עם הסיכון המינימאלי שאולי מישהוא יידע על כך בעתיד,זה עדיף, מאשר להמשיך לסבול מהדכאון,ומהאפטיה,האדישות,וחוסר העניין בכלום המציפים אותך.בכל מקרה,את יכולה לפנות אלי במסר עם מעט יותר פרטים על רגשותייך ומחשבותייך.