לגרא שלום,

לגרא שלום,../images/Emo101.gif

מקווה שתוכל לסייע לי, ולו במעט.. מגיל צעיר התפתחו אצלי אגורפוביה וחרדה חברתית, והצלחתי לטפל בהן באמצעות פסיכולוגית. החששות עדיין קיימים, ואני מצליחה לשלוט בהם אך ישנם מקרים בהם אני חשה מנותקת רגשית מהסביבה ומהאנשים. חלק מהניתוק מתבטא בכך שקשה לי לפתח רגשות או להביע רגשות וליצור קשרים ממושכים עם אנשים. בתחום הרומנטי היו לי קשרים אך "סידרתי" את זה כך שאלו יהיו אנשים תפוסים שלא יכולים להעניק לי מזמנם. וכאן מגיע החלק ה"מעניין": בסביבות גיל ההתבגרות, הגיל בו פרצו אצלי התקפי הפניקה, התחלתי להתעניין בכל מה שקשור לתרבות GAYS, זה מאוד סיקרן אותי וחשתי הזדהות. כבר בתיכון העירו לי לא פעם שאני מתנהגת כמו בחור למרות שזה לא התבטא במראה חיצוני. ראיתי אז כתבה על אישה שהפכה לגבר ועדיין יצרה קשר רומנטי עם גברים, הזדהתי מאוד, אך זה היה ניראה לי נושא הרחוק ממני. לכל אורך הטיפול הפסיכולוגי לא העזתי להעלות את הנושא הזה, כי הוא נראה לי ממש מופרך ורחוק, אבל התחושות האלה תוקפות אותי מפעם לפעם. ושאלתי היא: האם ישנו קשר בין הפרעת מגדר לבין חששות, חרדות וטראומה נפשית כלשהי מהעבר? האם זה דבר מולד? האם ייתכן שחלק מהחרדות נבעו מכלתחילה מהפרעת המגדר? (יש לציין שהנושא מאוד מביך ומבלבל אותי ולכן לא אפנה בעקבותיו לפסיכולוג). בתודה מראש, מהורהרת
 

גרא.

New member
תסמונת הפרעת זהות מגדרית,היא..

מצב שבו האדם חש נתק וחוסר התאמה בין צורת גופו,לבין תודעת זהות המגדר שלו,היותו זכרו או נקב.אצל טרנסקסואל,קיימת בעייה ב"מפה" הפנימית המתאימה בין תמונת גופו,לבין תחושות הזהות שלו.טרנסקסואל,פשוט חש שהיה לו יותר מתאים גוף אחר,ויחד איתו,תפקיד חברתי אחר,זה של המגדר השני. אין מרפא לטרנסקסואליות.כאשר אדם מאובחן ככזה,אין דבר שאפשר לעשות,כדי להעביר לא את התופעה.מכאן מהורהרת 28 ,ניתן להבין שזוהי תכונה מולדת, ואילו תופעות כמו חששות,חרדות,וטראומה נפשית,כולל האגרופוביה ממנה סבלת בעבר,הן אולי תופעות לוואי של הפרעת הזהות המגדרית.אם כי לא בהכרח קשורות לכך.כדי להתמודד עם הפרעת המגדר,מה שעושים בדרך כלל,זה נסיון למצוא דרך חיים שתאפשר לחיות חיים שלמים.דרך חיים שמשמעותה,שהאדם יעבור למלא את התפקיד החברתי של המגדר,אליו הוא מרגיש שייכות.לגבי תחושותייך,והבילבול בו את מצוייה,כדברייך..נראה לי שבגיל 28,שזה מן הסתם גילך (?),הגיע הזמן להבהיר לעצמך,מה את בוחרת להיות,בכל הכרוך בנושא המגדר.דווקא שיחה/שיחות עם פסיכולוג,יכולות כנראה להבהיר לך את התמונה,ולעזור לך להחליט,לכאן,או לכאן.
 
תודה רבה על תשובתך../images/Emo140.gif

אני מרגישה הקלה רק בעצם ההתבטאות בנושא. גילי אכן, 28, ואני מרגישה שאני בפני צומת דרכים בחיים, ולכן חשוב לי לפתור דברים עד הסוף ולהיות שלמה עם עצמי. מקווה להתקל בתגובות רציניות, ולא בהרמת גבות ותמיהה בהמשך הטיפול. בברכה, מהורהרת
 
למעלה