לגעת במהויות יקרה

[שני שמתגעגעת למיכל]

לגעת במהויות יקרה

את זוכרת מי הגיבה לך ראשונה כשכתבת הודעה על כינויים? ומה אמרתי לך? אמרתי לך ואני מצטטת ``אין שום צורך להיתנצל על ההחלטה שלא לחשוף את השם האמיתי בגלל שמישהו מחליט שאת לא אמיתי בגלל זה`` נכון אמרתי לך? וסתם אמרתי לך את זה? לא, לא אמרתי סתם היה ברור למדי שרוני התחיל איתך כדי לריב איתך, מצא את נקודת התורפה שלך והלך עם זה עד הסוף, ובמקום להיות החכמה נגררת אחריו. דומה הדבר שמישהו ברחוב יקרא לך מטומטמת ברור לך ולי שזה לא נכון, אז למה להיתעצבן? למה לכעוס? למה להגיב? אם את מגיבה בכעס זה אומר שזה נכון אם את מגיבה בחוסר תגובה, זאת אומרת שזה לא נכון ואין מה להתווכח אפילו, אם זה לא נכון זה לא מעניין את הבן אדם המקלל כי הוא מקלל בשביל לריב, בשביל תשומת לב וכדומה. מה שאת עושה זה טעות אחת גדולה, את מצביעה בפני האוייב על נקודת התורפה שלך. ידעתי מההתחלה שכל הויכוח הזה אינו חיובי ומתחיל לעבור את גבול הטעם הטוב, ולטנגו צריך 2 לסיכום אם את קוראת את זה תתני לי תגובה בבקשה ממך. אני לא פגעתי בך נכון? אני הייתי לטובתך מההתחלה. תוכיחי לכולם שאת לא נפגעת בקלות, ובפעם הבאה על תעני למי שמחפש לריב בקשר למיכל היא אמנם לא היתה צריכה לכתוב את זה שהיא צחקה גם לפי דעתי, יש דברים שנעשים מאחורי מסך המחשב וצריכים להישאר שם, בלי פירסום. אבל כולנו בני אדם וכולנו טועים לפעמים והיא ביקשה סליחה. גם אם את לא מתכוונת לסלוח לה לפחות תגיבי להודעה שלי? בבקשה! אפילו רק תכתבי שקראת אותה, זה יספק אותי אוהבת אותך ומקווה שתחזרי אלינו מהר. שני

 

[לגעת בְּמהויות]

רק למענך, נשמה טהורה שכמותך.

רק למענך, נשמה טהורה. אחרת לא הייתי טורחת. מתוקה שכמותך. חוששני שלא הבנת. אין כאן בכלל העלבות. וגם לא התנצלות. למה אנשים מפרשים התייחסות לעצם העניין כך? ממש לא ברור לי למה כולם חושבים על היפגעות. לתומי, התייחסתי בענייניות לנושא הכינויים ותו לא. רוחות רעות הפכו את התגובה שלי כאילו, כביכול, אני מתנצלת. ואנשים הלכו אחרי הקו הזה. (`` ולך תוכיח שאין לך אחות`` ) אין לי על מה להתנצל ואין לי שום עניין לפתח את הדיון עם מי שחושב שהוא יודע הכל ורק בהקנטות חפצה נפשו. אם אני מצטערת על משהו – זה על כך שבכלל טרחתי להתייחס ברצינות. בהתחלה חשבתי, לתומי, שבהודעה ``מענה למיכל`` מהתאריך 7/4 קיימת הזמנה לפתוח דיון על נושא הכינויים… ושדרכו של אותו מודיע, כתמיד, היא למהול/ לתבל את דבריו במעט ציניות קלילה. לא ממש ייחסתי לזה חשיבות, בעיקר כי גם לא ממש הבנתי עם מי יש לי עסק. באופן אוטומטי אני נותנת קרדיט לאנשים, עד שהם מוכיחים לי אחרת... (להזכירך – הוא כתב כך: ``ושאלה אחת בעינה עומדת: מה המשמעות של המודעות הפנימית האמיתית של מאן דהוא המעדיף כינוי כמו ``לגעת במהויות`` וזאת במקום לנקוב בשם המפורש (שם פרטי או שם משפחה)? - בלי, חלילה וחס, לפגוע בכבודו של איש או אישה ומתוך כבוד עמוק לשאיפה של מי שלא יהיה להסתתר מאחורי כינוי.``) לכן הטרחתי את עצמי לענות. לאחר הפרגון שקבלתי – לעצם ההתייחסות שלי לנושא - מאלמנה כחולה ומהרואה בכוכבים – אף הפכתי את תשובתי – לנושא לדיון משל עצמו. אלא שאז הגיעו הודעות מאוד מכוערות: ``לגעת במהויות או לגעת במוזרויות`` הכותב, כנראה, כפי שאמר יופיאל – מאוד רגיש לציניות קלילה. אם את זוכרת - המשפט האחרון שלי – שבכינויים אין – אחרי הכל משהו רע – נאמר בבדיחות ובקריצה. הוא קיבל את זה כהתגרות וההתנסחות שלו ``לא חפצתי עלוב`` באותה הודעה רק הבהירה לי עד כמה הוא כן חפץ להעליב, ועד כמה הוא רוצה להטות את הדיון – כאילו כביכול – נעלבתי. לא היו דברים מעולם! ובכן – הודעתו הבהירה לי שלא היה לו כל עניין בדיון רציני. אכן לא היה ראוי להתייחסות! מה שבאמת הפריע לי – זה לא הוא, אלא התגובה הבלתי הולמת (ואני מוכרחה להודות שהופתעתי) של מיכל, והפירגונים הקונסיסטנטיים שלה דווקא לאדון הנ``ל. אכן טעיתי כשהגבתי שם. אבל זו הייתה רק תגובה אחת (!) מיותרת.. לא טנגו שלם... גם ממיכל עצמה לא נפגעתי – בשלב ההוא כבר לא התייחסתי ברצינות לשום תכנים שנאמרו בפורום. ובאמת שהעדפתי שלא להתפלש בזה. ואם כבר מדברים על כינויים, אני בהחלט מאמינה שכינוי משרת איזושהי התחברות למהות, ולכן, אני איני חושבת שהכינוי החדש שלך יאה וראוי. תסלח לי מיכל, אבל מהותו של אדם צריכה להתחבר לעצמו ולא לגעגוע לאחר – יקר ככל שיהיה.

 

[שני שמתגעגעת למיכל]

בסדר הבנתי ובקשר לכינוי החדש שלי...

זה רק היה בצחוק כמובן, עד שמיכל תשלח לי את המייל אני לא מייחסת חשיבות רבה לשמות, הכינוי שלי לא כל כך חשוב, רק חשוב לי שידעו שזאת אני. אני לא חושבת ששם וירטואלי באינטרנט (אמיתי או לא) מחבר אותי למהות שלי אלא הדברים שאני כותבת והדברים שקיבלתי מכאו, באתי לכאן עם כלום יצאתי עשירה, אותה שלוות נפש שלא היתה לי קודם, אין לכם מושג כמה שאני מברכת עליה, כל מי שעזר לי להגיע אליה, גם את, אין מילים בפי שאני אוכל להגיד כדי להודות על מה שקיבלתי, זה מה שחשוב לי, לכן אני ראיתי את הויכוח על מהות השמות כמיותר, לך זה חשוב אני מבינה, מצטערת שהוא נגמר כמו שהוא נגמר.

 

[מיכל מנדל!]

עולם של פרושים

לגעת במהויות שלום! קראתי בעיון את תשובתך לשני. אני מאד מקבלת שעל האדם להתייחס למהותו ולא לגעגוע כזה או אחר. יחד אם זאת בקשר לתגובה ``הבילתי הולמת`` שלי כלפיי ביטוייו של ידידנו. ראשית כולם למדו להכיר את ההומור הציני שלו. שנית, מי אמר שהומור אינו טוב לבריות. שלישית שכחת שגם לי יש מצוקות וקשיים בדיוק כמו לכל אחד ואחד מהמשתתפים. להזכיר לך שרק אתמול התרוממתי מהשלושים על אבי. אז ביום ששקעתי לדכדוך, ביום של הויכוח הספירלי בינכם. דוקא ביום הזה נוצר מצב של הסתבכות מילים בינכם. לי זה גרם לצחוק אחרי שבוע של בכי. אז מה רע בזה. ציפיתי שלפחות משהוא יפרגן גם לי על העובדה שהצלחתי להתאושש בזכותכם וממש לא שינה עבורי שזה היה בדרך השלילה. במקום לשמוח עבורי ולעודד אותי מה שזכיתי היא ביקורת נוקבת וחבל. אני לא מלאך, אני בשר ודם בדיוק כמו כולם. אם הייתי מלאך לא הייתי כאן. הטעות היחידה שהיתה לי היא ששיתפתי אתכם בריגשותי.(אסור לי?) ואת זה לא מפסיקים להזכיר לי וחבל. הרבה אור ואהבה לכולם. מיכל

 

[שני.ר]

מיכל אני ממש ממש ממש מצטערת

יש שני צדדים לכל למטבע פשוט שאנשים התחילו לרדת אחד על השני, ואני לא סובלת כשאנשים עושים את זה. אני שמחה שהצלחת להיתאושש. לא התכוונתי לרע, בפעם הבאה אני לא ינסה לתווך, זה לא עושה טוב לי ובסוף גם לא לאחרים, הייתי צריכה לדעת לשמור מרחק, בפעם הבאה אני לא אתערב אין לי כישרון לדברים האלו. את סולחת לי? חוץ מזה השם של הגעגוע היה הלצה, זה שיעשע אותי (אסור לי?) במיוחד אחרי שהבנתי את הסיבה ל``בג`` בתקשורת בינינו בפעם הראשונה שדיברתי איתך ובפעם השניה, נשברו המחסומים בינינו. משם זה הגיע. נ.ב. עדיין לא קיבלתי את המייל

 

[מיכל מנדל!]

תיקונם של האחרים

היי שני!!! ראשית אני לא כועסת עלייך ובטח לא אחרי שזכינו לראות את זיו פנייך. שנית את מאד צודקת, צריך לדעת איך לתווך בין אנשים. זהו בי``ס שלם שלומדים אותו. זוהיא טכניקה פשוטה. אם את לא יודעת לעשות את זה ובמקביל את בחורה מאד רגישה אז מה שיקרה הוא שאת תפגעי ראשונה, מהקונפליקט בין שני האנשים שהיו צריכים ללמד להסתדר עם עצמם. מה שאומר הפתגם: שניים רבים השלישי נפגע. זהוא תקונם שלהם. לגביי שליחת מייל אני כבר מיואשת ואיבדתי את הסבלנות שלי לעניין. אז הפעם תסלחי את לי אם אני לא עונה לך בדואר האלקטרוני שלך. הרבה אור ואהבה מיכל.

 

[לגעת בְּמהויות]

מיכל,

ובכן, כפי שידוע לך, המשתתפת הזו ``מניחה מראש`` מהו תפקידו של מנהל פורום... על כן הגבתי בפליאה... לא חשבתי על התגובה המדוברת ההיא כעל תגובה של משתתפת... מכיוון שכך, אני חוזרת בי מתגובתי שלי לזה...

 

[מיכל מנדל!]

קבלתי סלחתי מחלתי

לגעת במהויות היי!!! קבלתי סלחתי מחלתי. לדעתי אין הבדל ביני ובין כל משתתף אחר מלבד עצם העובדה ששמי מתנוסס בכותרת העמוד. כולנו אנשים בשר ודם שמתחבאים מאחורי המסך. הרבה אור ואהבה אין סופית. מיכל

 

[rony levy]

לגעת במהויות, יקרה!

תמהתי מאוד למקרא תשובתך דלעיל. כתבתי ``לא חפצתי עלוב`` באמת ובתמימות, ומה לך אפוא כי הרחקת לכת וכפית על עצמך עלבונות שווא? אומר, לכן, פעם נוספת - לא חפצתי עלוב! מי אני, העני ממעש, זבוב עלוב מתחת השמיים, שאסנוט באחרים על בחירתם? כל רצוני מלכתחילה היה ניסיון כן ונאיבי להתחקות אחר מניעייך להתכנות ``לגעת במהויות``. האין הדבר לגיטימי? הסברייך הענייניים בנושא זה, חשבתי, מסקרנים למדי. אלא מאי? אינך רוצה להיכנס לזאת או ``להתפלש`` בכך - אין כל בעיה. נהפוך הוא! אני מכבד כל החלטה שלך בעניין זה. אגב, לא נעלבתי בכותבך ``להתפלש``, כי אני חש שאת מרגישה ניצבת, בגללי, בעמדה משפילה-משהו של מגננה אשר נכפתה עלייך בלי כל צדק, מנקודת ראותך. על מה ולמה נפגעת עמוקות ממיכל? הנה, אשה יקרה באמת, כתבתי תשובה מלאה בלי שמץ של ציניות. אסיים בנשיקה של כבוד על מצחך או על גב ידך ואאחל לך שבת שלום מקרב לב!!!