לגעת בְּכאב,

[לגעת במהויות]

לגעת בְּכאב,

(...גם לי יש UPS and DOWNS... אז הנה חלק מהדאון שלי...) יופיאל, אמרת לי, כתגובה לאחת ההודעות הראשונות שלי, שבהם חשפתי טפח מההתרסקות שלי, ``כמה טוב ששינית את חייך``... - מה שאמרתי אז.. היה, שאינני יודעת אם שיניתי את חיי, אבל בוודאי הצלתי אותם. אז אני רוצה להבהיר משהו: הצלתי אותם פיסית. בפירוש. (וגם עזרתי לרופא שם, בבית החולים, לאבחן, כי הוא פיספס... שאם לא כן, ודאי, לא הייתי בינכם היום.) ניצלתי ממוות או מנכות בלתי הפיכה.. אבל... ...עדיין לא הצלתי את נשמתי. אז הצלתי את חיי, אבל עכשיו, חצי שנה אחרי, אני בתוך ערפל, לא יודעת לאן אני הולכת באמת, אין לי כוח למטלות הרבות שלקחתי על עצמי. רוצה רק להיות עם עצמי. לפני כן הכל היה ברור. החיים זרמו כמו שחיים נוהגים לזרום. בעל - ילדים - קריירה - בית - חובות... וגם עמדתי בכל המטלות בכבוד... והיום? היום כבר אין לי חשק יותר לכלום. נאבקת בתחנות רוח. בלי תכלית בלי אהבה וכלום מנסה לגעת במהויות של עצמי. הכל קליפה. מגרדת את הקליפה עם סכין. וזה כואב. והאלוהים שבי זועק: משהו שגוי כאן, במשוואה הזו. נאבקת בכל ה``כאבים`` שלי ומשתדלת להיות אופטימית... משתדלת חזק כל כך... מנסה כל מיני ניסיונות... והתנהלות חיי נותרת אותה התנהלות... זה לא זה. איפה אני לא בסדר? איפה הטעות שלי? מה עוד אני יכולה לעשות על מנת להרים את עצמי מתוך כל זה, כשאני חייבת לעמוד בהתחייבויות... והן רבות כל כך... אין לי ברירה, חייבת להמשיך. בריחה אינה ברירה מבחינתי. האלוהים שבי יתן לי כוח. אוּלַי. חייב להיות מוצא. אני צריכה סבלנות...

 

[מיכל מנדל]

עזרה-ראשונה

לגעת במהויות מתוקה שלי! מדוע את לא משאירה לי את פרטייך בדואר האלקטרוני שלי. אני מסוגלת לקשר אותך לכל מומחה בכל בעיה גופנית או נפשית בה את נתקלת בגופך. אין מחלה שאין לה פיתרון. כדאי לעשות את זה מהר. ישנה רפואה לעם בשם רפואת הרמב``ם. היא עוזרת בנקודות שהרפואה הקונבנציונלית נכשלה. אני מדברת מנסיון אישי. חוץ מזה התעודדי מיד ןהסירי את הדיכאוניות מעל ליבך. זהוא שליח של כוחות הרשע. את מצווה להכנס לשמחה מיד. רק הצחוק והשימחה יוציא אותך ממחלתך. רפואה שלמה ואוהבת אותך מכל הלב. מיכל