בין פשוט, פשטני, ובמקום התכלס- חרטא:
היית פעם בתקופה שבין כריסטמס וסילבסטר בחו"ל לארץ? = אם כן, בטח ראית את המאכלים נוטפי השמן
כולל הלביבות הידועות ואת החנוכיות המוארות בכל חלון של בית קתולי.
אני אגלה לך סוד... - הם חוגגים גם עם מדורות במאי, יש להם חג בסביבות השבועות, הם מוסיפים לחזיר חזרת בפסח ואז הם גם מגלגלים את הביצים הקשות, ועוד ועוד ועוד.
לא, הם לא "העתיקו מאיתנו כי אנחנו היינו קודם" - גם לא הייתה אופנה כזו לפני 300 שנה אצל אצילים בפולין, להתלבש דווקא כחסידים ודוסים. - אם כבר ההפך.
גם תחפושות בפורים- זה חיקוי של מנהגי הקרנבל.
אז, אולי אנחנו מחקים את הנוצרים תוך כדי הלבשת המנהג הנוצרי בהסבר יהודי כשר למהדרין חלק גלאט,
ואולי אנחנו מכשירים כמוהם מנהגים אליליים קדומים יותר, ממש כמו שהם מלבישים על החגים העונתיים האליליים הסברים וסיפורים נוצריים,
מה שבטוח הוא שה"הבדלות" הזו, ה" לא תלך בחוקוסיהם" עאלעק, מגוחכת במיוחד מאלה שמפטירים איזה מילה יוונית שמשמעותה קינוח בפיצוחים [וע"ע אגוזים בפסח] תוך כדי התפלספות [אפיקומן], שמדברים בארמית בחצי מהתפילות שלהם [וזו הייתה שפת ההתייוונות הרשמית במזרח התיכון], ושמתלבשים כאציל פולני בן המאה ה17 כמעשה יהודי.
להגיד לך שגם במימונה יש סממנים של חגים עממיים מרוקאים [ של הגויים הברברים {פעמיים סגול - לא פתח או קמץ} שאנחנו מתייחסים אליהם כערבים]?
ואם כבר מקור שורשי - צא ועשה ככל התנ"ך מנגל
כל שבת על כל גבעה ותחת כל עץ רענן
- מה שהיה הרע בעיני כל עובדיהיוסוף שאחז בזמנו בחרט, ותתחבר לאבותיך באורגינל. - וזכור, "אל" ו "יהווה" הם שמות של אלילים מהפנתיאון הכנעני בדיוק כמו בעל ואשרה,
"אסתר" ו"מורדוך" הם שמות של אלים פרסים [ בבלים במקור] שמראים שהדסה והמאהב שלה היו מתפרסים - על משקל מתייוונים בפרס, עוד הרבה ובלי קשר להמן בן המדתה - שעם כל הכבוד לאגגיות שלו היה יותר פרסי מעמלק,
ובכל פרט שכל 'יהודי טוב' מבין הדוסים עושה בכל יום יש מן המנהגים שאבותיו ספגו מהסביבה רחמנה לצלן
וד"א, כוס שמפנסקה אחת כשרה כמובן שרובה
,ו
לאשתך בחצות , לא יזיקו לדיאטה - אם כבר ההתעמלות שבהצבת ה
ונשיאת
ים מלאי מתנות למרחק, יעזרו להוריד את הקלוריות העודפות
חג שמח