לגור עם ספונסר

[אשה מרציפן]

לגור עם ספונסר

נתקלתי בהודעה שפורסמה בפורום שכן, הודעה שכתב בחור צעיר על הקשיים שלו לכלכל את עצמו למרות שמשתכר שכר נאה למדי. אממה? מסתבר שהוא לא מכלכל רק את עצמו, אלא גם את חברתו שמתגוררת עימו, אבל אינה עובדת ועל כן את כל הוצאות המחייה שלה הוא מממן. לא אכנס להסברים שנתן אותו בחור מדוע חברתו אינה עובדת ואינה מתכננת למצוא עבודה, שבעיניו מוצדקים, אבל השורה התחתונה הייתה שהוא רואה לנכון לממן את שניהם ולכן הביע תסכול שלמרות שעובד ומשתכר שכר ראוי, הוצאות המחייה הבסיסיות משאירות אותו ללא אקסטרות לבילויים שלא לדבר על יותר מזה.

הפוסט הזכיר לי סיפורי עבר ששותפו בפורום, של אנשים שהציגו מצב בו רק הם או רק בן/בת זוגם עובדים והם מתגוררים ביחד או מתכננים מגורים משותפים, כשלא תמיד נראה שהפנימו את הבעייתיות שבדבר, משני הצדדים. בדיונים האלו היו גם מי שטענו שזה חלק מזוגיות ומובן ולגיטימי, אבל אני אישית לא מסוגלת לקבל את זה, וכמו שלא הייתי רוצה להיות תלויה באדם אחד מבחינה כלכלית, גם אם זה בן זוגי, אני לא חושבת שמצב בו צד אחד עובד ומפרנס והשני רק "מקבל" הוא תקין וניתן להבנה. הועלו בעבר מקרים שנתפסו כמוצדקים יותר, כמו סטודנט/ית שהלימודים לא אפשרו להם לעבוד ולכן העול הכלכלי היה על בן/בת הזוג, אבל גם זה לדעתי לא מצדיק ואני במצב כזה הייתי נשארת אצל ההורים או עובדת בלילות, ולא הייתי מאפשרת לבן זוגי לפרנס אותי באופן מלא.

האם אתם מכירים מצבים כאלו מקרוב? האם יצא לכם להיות בסיטואציה שכזאת או קרוב? האם לדעתכם יש פיתרון במצב כזה מלבד פרידה או "הכרחת" אחד הצדדים לממן את חלקו? מה הייתם מייעצים לאדם כזה? ולאדם שבצד השני?

 

[im mitzi]

כן

שלא תביני לא נכון, אני מאוד מסכימה איתך, לא צריך להכנס לסיטואציות כאלה ביודעין.
לפני 8 חודשים עברתי לדירה עם בן הזוג שלי, לצערנו קצת לאחר מעבר הדירה הוא נקלע למצב בו הוא אינו עובד.
צימצמנו הוצאות כמה שיכלנו, ויתרנו על דברים לא הכרחיים, אך המצב נהיה יותר קשה עם כל חודש שעבר והוא לא הצליח למצוא בו עבודה, מה שגרם בסופו של דבר להחלטה שלכמה חודשים שכר הדירה יהיה עליי ובכל שאר ההוצאות נמשיך להתחלק כמו שהיה עד כה.
הוא מצידו עוקב אחר ההוצאות ומתכנן להחזיר לי את הכסף עבור שכר הדירה, אני מעדיפה שזה יהיה להוצאות משותפות אחרות.
&nbsp
לכן, אני מבינה איך אנשים מגיעים למצבים כאלה, אבל לעולם לא הייתי נכנסת למצב כזה ביודעין.

 

[אשה מרציפן]

המקרה שלך מאוד שונה לדעתי

הכיוון שהעליתי הוא למקרים בהם אדם לא עובד ולא מתכנן להתחיל לעבוד. לצערנו מצב של אבטלה הוא דבר שקורה, ולמצוא עבודה בדרך כלל זה הליך מורכב כשלא מדובר במשרת סטודנט/עבודה זמנית, כך שהמקרה שלכם אינו מייצג.
&nbsp
אני יכולה לספר באותו הקשר שעברתי בזמנו תקופת אבטלה במהלכה אמנם לא גרתי עם בן הזוג, אבל הוא מאוד דאג לי בהקשר הזה וזה כלל גם כיסוי הוצאות שהרגישו לי קצת מוגזמים לפעמים (זה לא שלא היה לי ממה לחיות), ואני גם העדפתי לצמצם בבילויים באותה תקופה במיוחד דווקא כי הוא התעקש לשלם עלי כל פעם... במידה וזה היה קורה בתקופת מגורים משותפת, הייתי פועלת כמו בן זוגך ומחזירה את כל ההוצאות מאוחר יותר.
&nbsp
&nbsp

 

[a wild rose]

סיפורים כאלו עושים לי רע

אני לא מבינה אנשים כאלו משני הצדדים - אם אין כסף לא עוברים לגור בדירה שכורה, גם אם לבן או לבת הזוג שלך יש, ואם לבן או לבת הזוג שלך אין ולך יש, לא עוברים לגור איתם עד שיהיה להם. מצבים כאלו הם פתח לבעיות ולתסכול. זה לא שונה לדעתי ממצב של שותפים עם פער כלכלי משמעותי ביניהם, וכל עוד לא מדובר בזוג נשוי או בזוג ותיק שנקלע למצב הזה כמו שתיארה im mitzi, אני לא מבינה למה להתחיל את זה בכלל.
&nbsp
אני אף פעם לא עשיתי דבר כזה אבל הייתי עדה לשני מקרים כאלו שקרו לאנשים קרובים - מקרה אחד של ידיד שגר לבד בדירה שכורה ובת הזוג עברה לגור אצלו באופן בלתי רשמי בהתחלה עד שנוצר מצב שהיא ממש גרה אצלו, רק לא שילמה שכר דירה וחשבונות ובגלל שהיא הייתה סטודנטית שהרוויחה מעט הוא החליק את זה בהתחלה בטענה שבכל מקרה היה משלם לבד את שכר הדירה והארנונה, אבל מה ששבר את גב הגמל הייתה הגישה שלה - היא לא הציעה בכלל להשתתף בחשבונות, היא לא השתתפה גם בהוצאות האוכל באופן פרופורציונאלי, ולמרות שלא היה מדובר בעלויות גבוהות הוא הרגיש שהיא מגזימה ורוכבת עליו במידה מסוימת, ואני הבנתי אותו מאוד.
&nbsp
במקרה השני מדובר בבחורה מחוג מכריי שבזמן שהייתה סטודנטית לתואר מתקדם והתקיימה ממלגת קיום סמלית עברה לגור עם בן זוגה, כשמהצד זה הרגיש כאילו היא קפצה על ההזדמנות לצאת מבית ההורים (הם עברו לגור ביחד בשלב מאוד מוקדם של הקשר). לבחור הייתה משכורת טובה ובגלל שהוא לא היה מוכן להתכלב הוא היה מוכן לשלם מעט יותר גם בשכר דירה וגם בארנונה וגם בחשבונות - אבל זה לא עזר לו כי היא בגלל המצב הכלכלי חסכה במזגן והתקלחה במים קרים כדי שחשבון החשמל יהיה כמה שיותר נמוך. היו עוד נושאים בעייתים שהפריעו לו כמו שהיא העדיפה שמעט הכסף שהיה לה ילך להוצאות טיפוח ולבילויים במקום להשקעה בדירה ולמחיה מינימלית, היא הביאה אוכל מההורים שלה כדי לחסוך והוא לא תמיד אהב את זה אז מצא את עצמו משלם על רוב הקניות בסופר - ובסוף הם נפרדו, לא רק בגלל זה אבל זה ללא ספק זירז את הקץ.

 

[אשה מרציפן]

אני מסוגלת להבין מה הניע לפרידה

מהצד של מי שמשלם זה יוצר מתישהו תחושה של ניצול, גם אם זו לא הכוונה, הגבול פה הוא מאוד דק.
אני לא מצליחה להבין גם את הצד השני, הייתי מצפה מכל מי שקיבל חינוך תקין שלא יכנס למצב בו הוא חי על חשבון מישהו אחר, גם ובמיוחד אם מדובר בבן/בת זוג. אבל- יצא לי לשמוע על כמה וכמה מקרים כאלו, ככה שנראה שלא חסרים אנשים שלא קיבלו חינוך תקין... בפורום המקביל לנו (הורים לבוגרים) סיפרה לאחרונה מישהי על החבר של בתה שעבר לגור אצלה בבית על חשבונה (של האמא), הם נוסעים לבלות עם הרכב שלה ולא מתדלקים אותו והוא עוד בא בטענות לאמא למה היא לא קנתה קולה ופירות וכו'. יש אנשים חסרי גבולות.
&nbsp

 

[littlerunaway]

קראתי את ההודעות שלו שאת מדברת עליהן,

ובלי קשר לחברה, 3500 ש"ח לשני אנשים על מזון בחודש, זה לא בדיוק הוצאות מחייה בסיסיות. וזאת רק דוגמא. אני קיבלתי תחושה מההודעה שהבחור לא מצטמצם במיוחד למרות שבהחלט יש איפה. אז למרות שאני בוודאי לא מצדיקה את החברה שלא עובדת, יש לו אפשרות לשפר את מצבו הכלכלי כרגע גם בלי זה, רק לא נראה שהוא עושה מאמץ מיוחד.

 

[שונצו]

זה מצב מוכר מאוד

יש לא מעט זוגות נשואים בהם אחד מבני הזוג (עפ"י רוב האשה) לא משתתף כלל בפרנסת הבית.

אנחנו היינו כאלה למשך תקופה לא קצרה בעבר. זה חלק מהסיבה לבעיה כרגע.

אבל לדעתי זו לא ההגדרה של "לגור עם ספונסר". למיטב זכרוני מדובר בדרך כלל באשה צעירה שגרה עם גבר עשיר רק בשביל הכסף (והוא איתה רק או בעיקר בשביל הסקס "sugar daddy")

 

[אשה מרציפן]

לא התכוונתי לזוגות נשואים

אנחנו נמצאים בפורום "יוצאים מהבית" והכיוון הוא לגבי זוגות לא נשואים שלא גרו ביחד לפני כן, בחלק מהמקרים זו יציאה ראשונה מבית ההורים ו... היא רק על חשבון אחד מבני הזוג.
&nbsp
השימוש במילה ספונסר הוא בהשאלה, וזה יועד על מנת להמחיש את האבסורד שבמצב הזה.

 

[לשבור את בנימין]

כן

הייתי שם, היא לא הבינה עד הסוף שזה ניצול במקרה הזה כי:
היא לא גרה מעולם לפני מחוץ לבית, והיתה קלולס, וגם לא רצתה לשבת לדבר ולכתוב ולשתף תקציב ומידע.
היא התחלקה רק בשכ"ד, ולא שאלה מעולם על דברים אחרים, נלחצה מכל שטות כי לא היתה מוכנה להתמודד ביחד איתי ולתרום או לגבות בתמיכה לפחות במילים, או לשבת ולדבר כמו בוגרים על מה שהיא לא מבינה ולא רוצה לקחת חלק בו. היא נלחצה מכך שהיא לא לבד בעולם לפתע. ובשגרה היא היתה די בודדה, ונאלצתי להחליף כובעים כדי למלא חסרים שונים בחייה. כשהתחלתי להעלות מדי פעם את נושא הכסף, היא החלה להתגונן ולא הבינה שהכסף לא הבעיה, אלא העדרותה בכוונה תחילה מלהיות בת זוג, ובת זוג תומכת בקשר מכל הבחינות האחרות לפחות.
&nbsp