גם בן זוגי ../images/Emo26.gif
הוא תוצר של לינה משותפת, וניתן לומר שמדובר בטראומה. אני לא מאמינה שילדים בגיל הרך צריכים להתנתק בערב ובלילה מהוריהם (הרי בבתים רבים הילדים ממש ישנים עם ההורים עד גיל 4 או 5).בחודשים האחרונים מתקיימת תערוכה במוזיאון תל אביב על נזקי הלינה המשותפת, והעובדה שגם בקיבוצים היא עברה מן העולם רק מלמדת על היותה אכזרית לכולם, הורים וילדים כאחד. אני, לעומת זאת, גדלתי בעיר, אבל גם התנאים בבית הורי לא היו אידיאלים. בביתי לא הייתי מוכנה שילדי ישנו מחוץ לבית, וכשהיו קטנים לא עזבנו אותם אפילו ללילה אחד. אני עזבתי את הבית כשהתגייסתי לצבא, אחר כך לימודים בעיר מרוחקת ונישואין. הילדים שלי עזבו את הבית בגיל יותר מאוחר, כאשר עברו לגור עם החבר/חברה שהפכו במשך הזמן לבני זוגם הרשמיים. צעירים רבים דוחים את היציאה מהבית היום בגלל מספר סיבות: מצב כלכלי טוב, שפרושו דירה מרווחת להורים והרבה פרטיות לצעירים. מספר רב של מוסדות להשכלה גבוהה המאפשר לימודים ליד הבית. יוקר המחיה ההולך וגדל והעלאת רמת הדרישות של הצעיר. כסטודנטית גרתי בדירה שכורה של שני חדרים, עם עוד חברה בחדר קטנטן. הסטודנטים היום רוצים חדר משלהם, רכב ותנאי מחיה נוחים יותר. ולבסוף,סובלנות רבה יותר של ההורים למערכות יחסים אינטימיות של הבן/הבת עם חבר/חברה בתוך כתלי הבית.
