לגדי,

[hillelg]

לגדי,

ראיתי הרצאה של הרב יואל בן נון, הטוען שהפוסט-מודרניזם לא יכול להיות דבר קבוע, מטבעו, והוא אופייני לתקופת מעבר (כמו הסופיסטים), עד אשר יקום על חרבותיו משהו הרבה יותר מתוקן - ובונה. האם אתה מסכים? [איזה כיף איך שאתה עונה מהר! ממש

]

 

[hillelg]

אגב, תקרא את הספר?

 

[InnerKid]

להילל

אני חושב שלא רק הפוסט מודרניזם לא יכול להיות דבר שישאר כך לעולם, אלא שבוודאי זוהי תקופה. גם העת העתיקה הסתיימה מתישהו, גם ימי הביניים, גם המודרניות חלפה, וכך גם הפ"מ תחלוף. זה יקח עוד זמן, כי אנחנו נמצאים עדיין בתוך התקופה. עם זאת, אפשר כבר לראות אולי ניצנים של שינוי, שיהוו אולי זרע שיכול לבשר את העתיד לבוא. כפי שהיגל טען בתפישתו הדיאלקטית את ההיסטוריה, כי כל תקופה היסטורית מכילה בתוכה גם את הזרע הבא להתפתחות (מה שנהוג לכנות כתיזה/אנטי-תיזה/סינתיזה). כך שאם הפ"מ מתאפיין בעיקר בדה-קונסטרוקציה, ברלטיוויזם ובאובדן העמוק של כל וודאות או קביעות שהיא, אזי אפשר שאחד התוצרים של התקופה הזו יהיה רה-קונסטרוקציה של דברים שפורקו בעבר. כמובן שזה פשטני מאוד להציג את זה ככה, אפשר וראוי לדון בכך באופן הרבה יותר רציני ומעמיק, השאלה אם יש כאן אנשים שמעוניינים ורוצים לקדם את הדיון?

 

[hillelg]

זה נשמע באמת קצת פשטני...

אבל זה בהחלט כיוון אפשרי. אגב, הטענה של הרב יואל בן נון היתה ש´פוסט´ אינו מהווה אפילו ´תקופה´ במובן הרציני שלה, אלא רק בתור תקופת מעבר. אגב, זו גם התיזה שמפתח הרב מיכאל אברהם בספרו הנ"ל, המומלץ בחום, כמוזכר לעיל.

 

[InnerKid]

תקופה או מעבר, זה לא כל כך משנה

כי זה רק עניין של הגדרה ושל סמנטיקה. תלוי מהן הגדרות המוצא שלך ל´תקופה´ ול´תקופת מעבר´. במובן מסויים כל שהיא היא תקופת מעבר בין התקופה שקדמה לה לזו שאחריה, אבל זאת אנחנו יודעים תמיד רק בדיעבד, ככה שאני בכלל לא בטוח אם הדיון בשאלה האם הפ"מ הוא תקופה או רק תקופת מעבר מעניין בכלל ויכול ללמד אותנו עוד משהו על הזמן בו אנחנו נמצאים.