לעומת זאת, אני חשבתי שלגברים יש פחות תסביכים ועכבות בנושא הזה, אז אנחנו שווים. אני לא מכירה נשים שהן ממש חופשיות עם הגוף שלהן, ומסוגלות להסתובב ערומות בפרהסיה (במקלחות של הבנות) בחופשיות מוחלטת, חוץ מהזקנות האלה בבריכה שמתעקשות להסתובב ערומות בחדר מקלחות שעות.. וזה כבר סיוט אחר...
אבל אני חושבת שלנשים קל יותר להחשף בפני מישהי שהן מכירות מאשר לגברים בפני מישהו שהם מכירים. לעומת זאת - אני חושבת שזה הפוך כשמדובר באנשים זרים. למשל - כמה פעמים ראיתן אישה מורידה חולצה ומחליפה חזייה כשחברה שלה בחדר? וכמה פעמים ראיתם גבר מוריד מכנסיים ומחליף תחתונים כשחבר שלו בחדר? (להוציא סצינות צבאיות!) לדעתי המבוססת על סביבתי הקרובה בלבד, אצל נשים זה יותר שכיח.
תבקשי מהמ"כית שלך להראות לך איך. זכורה לי בבירור סיטואציה במקלחות אצלנו ביחידה של מישהו מאיזה מדור אחר שבא להתקלח אצלנו, והיה לו פשוט *ע-נ-ק* ועוד משהו מטורף יחסית לגודל של הבחור עצמו. כמעט הקאתי שם. בכל אופן, לא הפריע לי להתפשט לידו, אבל מצד שני, לאחרונה אני מגלה שיש מעט מאוד דברים שמפריעים לי. עידן, אם עדיין יהיו לך שאלות, תפני אלי אני אשלח לך לינקים
בעלות תסביך מאוד-לא-קטן עם הגוף שלהן, זה לא כזה ביג דיל.. איכשהו, פשוט מתגברים על זה... את באה לשם עם סרטים של "איך אני אצליח להתקלח ליד כולן", "מה אם אני אהיה במחזור" ו"אני לא מתכוונת להתקלח שבוע", אבל אז, כשאת כולך מיוזעת, עייפה וקצרה בזמן, את פשוט נכנסת, מתקלחת ויוצאת (כן, גם אם את במחזור!), בלי לשים יותר מדי לב למה שקורה סביבך.. וככה זה כולן.. גם הן לא ממש מסתכלות עלייך (לפחות לא בטירונות..
נשים אינן זקוקות לחברותיהן על מנת "למצב את עצמן" (אהבתי את ההגדרה) מכיוון שהאידאל-לכאורה זמין בפניהן במצפו החשוף כמעט בכל יום ובכל מקום. אנחנו נחשפים לגוף הנשי המצבו העירום הרבה יותר מאשר לגוף הגברי ובאופן כללי הרבה יותר נח לנו איתו כי אנחנו מורגלים אליו יותר.
מתרגלים. אני בטירונות הקפדתי בטירוך ללכת למקלחות רק אחרי שכולן כילו כדי שלא יווצר מצב שמישהי חלילה תראה אותי, אבל לקראת סוף השירות כבר יכולתי להתקלח עם חלון תוח, דלת שבורה וכשכל בנות הגדוד עומדות בתור ומקשקשות איתי בינתיים. מתרגלים. באמת. וכמו שכתבתי בהודעתי הראשונה בשירשור הזה - אני חושבת שזה קשור בכך שמרגע שאת מכירה מישהי ומרגישה מספיק קרובה אליה העירום הופך פחות מביך מאשר אם היא זרה.
נתחיל מהקדמה: לא לגברים בלבד. נמשיך בוידוי חושפני: אני באמצע. אבל עירום (כזה) הוא שאלה מענינת לדיון - למה אנחנו כ"כ מתבישים בו, כ"כ נבוכים להחשף אליו? ולמה הפרדת בין חוף נודיסטים ובין מלתחות? הקטע עם מלתחות הוא שהעירום שם לגיטימי, ובכך (אמורים להיות) מנוקים ממנו המטענים (הרגשיים) המיותרים. זה בדיוק הקטע של חופי נודיסטים (או לפחות מפגשים של נטורליסטים), לא? תיאורטית - לא אמור להיות (לדעתי) שום דבר מסעיר בעירום, אבל מה לעשות שבחברה שלנו (בה גדלתי וערכיה טמועים בי היטב) אנחנו לא יודעים להתמודד עם מנהל-בנק-עירום, ולכן אנחנו מוצאים דרכי ביניים. ד"א - אני קצת מקנאה וקצת מעריכה את אותן זקנות שמסתובבות חופשי. כ"כ חופשי, שבמלתחות של חוף-הנכים בחיפה אני מרגישה חופשיה יותר