לגבי אימונים ומוטיבציה

לגבי אימונים ומוטיבציה

אחרי תקופה שבה התאמנתי כל יום התלתי להזניח את האימונים העצמיים
ובמידה מסויימת אני במשבר הדבר המצחיק שכאשר אני מכריח את עצמי לרדת למטה ולהתאמן אני נהנה מאוד ומרגיש הרבה יותר טוב. פשוט התחושה היא שאין לי KICK START זאת למרות ההצלחה להניע את עצמי לאימונים קודם לכן. (הדבר המעניין הוא שכאשר אני כותב את הדברים הובהרו לי כמה דברים לגבי שאני מרגיש בסיטואציה). בכל זאת רעיונות הצעות חוויות דומות יתקבלו בברכה אבשלום שמקווה שהריווח יעשה את ההודעה לברורה יותר.
 
זו בעיה ידועה - וניתנת לפתרון!

*** תחשוב על שתיים-שלוש פעולות שאתה הכי אוהב לעשות... חשבת?! יפה. עכשיו תיקח את אחת הפעולות האלה - ונניח שהיית הולך לחוג של פעמיים בשבוע שבו עושים את הפעולה הזאת. החוג היה בימים קבועים, בשעות קבועות, בלי קשר אם יש לך חשק או אין לך חשק לבצע את הפעולה הזאת. היית מבצע אותה בקבוצה, עם אנשים שלא אתה בחרת ואינך בהכרח אוהב. בהתחלה היית נהנה - בטוח - אבל בטוח גם שמתי שהוא היא קורה שלא היה לך בדיוק מצב רוח אידיאלי לפעולה - ובכל זאת היית הולך, עם חשק קצת פחות גדול והתלהבות קצת פחות מופלאה... נכון? סבבה, עדיין היית נהנה, אבל המשקע היה נשאר בינך לבין הפעולה. ומפעם לפעם, משבוע לשבוע, מחודש לחודש, היית פחות ופחות נהנה. בסוף היית אולי מצליח אפילו לקלקל לעצמך לגמרי את ההנאה מהפעולה הזאת. זה בלתי נמנע - אתה אוהב לעשות את הפעולה כשהיא באה ממך, לא כשאומרים לך לבצע אותה. גם לא כשאתה אומר לעצמך לבצע אותה. רק כשהיא באה ממך! וככל שתכריח את עצמך יותר, תהנה ממנה פחות ופחות. לעולם לא יהיה משהו חיצוני לך, שתמיד יסב לך הנאה, רוגע וסיפוק. ההנאה, הרוגע והסיפוק הם בתוכך. אתה הוא זה הבוחר / מרשה לעצמך להפיק ממשהו הנאה / רוגע / סיפוק. הם נמצאים בתוכך! *** אנחנו הולכים - ומאחורינו נוצרים עקבות. הנטיה שלנו היא לחזור וללכת בתוכם, כי אנחנו אוהבים להכיר את עצמנו ולהרגיש תחושת בטחון... כמה פעמים קרה לך שהצלחת משהו בפעם הראשונה, אבל בפעם השניה והשלישית הוא נכשל? נדמה לי שזה קורה הרבה לאנשים בקליעה של משהו במשהו (נניח, אבן לעמוד). מדוע זה קורה? מפני שאתה מנסה לחזור על עקבותיך. מנסה "להפעיל" משהו, כמו כפתור. המודע מנסה להיות בשליטה. הוא אומר: "המממ... זאת אומרת שאני יכול ל... על ידי כך ש... אחלה! אז זה שלי - ואני יכול להפעיל את זה מתי שאני רוצה!" אבל הוא טועה. המודע איננו מפעיל כלום. המודע הוא תוצאה של "זה", אשר מפעיל את הכל. *** אז מה הפתרון? התבוננות פנימית, כפי שעשית סביב כתיבת ההודעה שלך. התבונן לתוך עצמך - הבן את המצב - קבל את המצב - וותר על שליטה - ומצא את אושרך. שלך, באהבה, בן
 
למעלה