לברוח, לפרוח
בניתי עולם באויר וצבעים
שתלתי לב, רגשות ואהבה
הגעתי שונה, אחרת, תשושה
אך חזקה מתמיד.
עיצבתי עצמי באופי, אישיות
בניתי חומה שאיש לא יפגע
לקחתי נשימה ארוכה
וצעדתי למסע....
נגעתי ברגעים עוצרי נשימה
ריגשתי, אהבתי, חיבקתי
רציתי אותה.
הקשבתי, חיזקתי, תמכתי
אך כלום לא שינה.
תמיד לה הייתה דעה משלה
תמיד היא צודקת.
תמיד מטיפה.
זה אויר שהולך ונבלע
אספקת החמצן נעצרת
וכך גם אני איתה.
לברוח, לפרוח
זו אני והאופי שזרוק על שפת מדרכה
זו אני שהרימה את ידיה אינספור פעמים
וקולה אינו נשמע.
לברוח, לפרוח
זו אני והאופי שזרוק על שפת מדרכה.
זו את שמטיחה בלי סיבה ולא שותקת אף לא דקה.