לבנון
לבנון תמיד היתה רחוקה ממני. כשהראו לבנון בחדשות, אני העברתי ערוץ כי לבנון רחוקה, ויש דברים קרובים יותר וחיילים שמתים בלבנון, אלו חיילים יפים, במדים, עם חיוך, במסגרת שחורה. ויש להם הורים שנראים נורא רציניים ושמים אותם בארון, ומכניסים לאדמה. לבנון תמיד היתה רחוקה ממני, כי לי זה לא יקרה ואח שלי, שמשרת שם, הוא בטוח יחזור הביתה. אח שלי, יש לו מדים יפים ומגוהצים יש לו חיוך גדול על הפנים.. ויש לו הורים שאוהבים אותו כל כך ושתי אחיות קטנות שהוא צריך להיות כאן בשביל לראות אותן גדלות. עכשיו את אח שלי שמים באדמה והחיוך שלו פתאום במסגרת שחורה בעיתון וההורים נראים כל כך רציניים והמדים נשארו מגוהצים בארון. אבל תמיד לבנון היתה כל כך רחוקה ממני ולחיילים שמתים שם, לא היה שום קשר אלי. הצבא יצא מלבנון כבר מזמן אבל כל פעם שאני שומעת את המילה "לבנון", אני מרגישה כאילו נתנו לי בוקס בבטן כי אח שלי אף פעם לא יצא ולבנון פתאום בכלל בכלל לא רחוקה.
לבנון תמיד היתה רחוקה ממני. כשהראו לבנון בחדשות, אני העברתי ערוץ כי לבנון רחוקה, ויש דברים קרובים יותר וחיילים שמתים בלבנון, אלו חיילים יפים, במדים, עם חיוך, במסגרת שחורה. ויש להם הורים שנראים נורא רציניים ושמים אותם בארון, ומכניסים לאדמה. לבנון תמיד היתה רחוקה ממני, כי לי זה לא יקרה ואח שלי, שמשרת שם, הוא בטוח יחזור הביתה. אח שלי, יש לו מדים יפים ומגוהצים יש לו חיוך גדול על הפנים.. ויש לו הורים שאוהבים אותו כל כך ושתי אחיות קטנות שהוא צריך להיות כאן בשביל לראות אותן גדלות. עכשיו את אח שלי שמים באדמה והחיוך שלו פתאום במסגרת שחורה בעיתון וההורים נראים כל כך רציניים והמדים נשארו מגוהצים בארון. אבל תמיד לבנון היתה כל כך רחוקה ממני ולחיילים שמתים שם, לא היה שום קשר אלי. הצבא יצא מלבנון כבר מזמן אבל כל פעם שאני שומעת את המילה "לבנון", אני מרגישה כאילו נתנו לי בוקס בבטן כי אח שלי אף פעם לא יצא ולבנון פתאום בכלל בכלל לא רחוקה.
