לבן!!!!!!!!!

לבן!!!!!!!!! ../images/Emo6.gif

היי בן זה עידו, זוכר את שאלתי האחרונה בקשר לסלטות וגילגולים באוויר, אז אני גם שאלתי אותך בשאלה שם אם היית במופע של הנזירים משאולין שהיה בשנה שעברה בישראל??? והאם אפשר להגיע לרמה שלהם כאשר אתה לומד בישראל, הכוונה לא בתנאי מנזר??? בחוברת מידע שחילקת לי על הקונג פו רשמת על דברים אמינים בקונג פו ולא אמינים, ובדברים הלא אמינים היה סעיף אחד שרשום בו אמן קונג פו לא יכול לעצור ישירות להב של חרב באמצעות גופו החשוף מבלי להיפצע- אז שאלתי בקשר לזה היא אני ראיתי במופע של הנזירים משאולין שהם עוצרים עם גופם כידונים ועושים כל מיני דברים בלתי אמינים, אז מה דעתך בנושא הזה??? זה אמין שהם עושים את זה הוא או שזה לא??
מצטער שאני שואל אותך כל כך הרבה שאלות, אני פשוט סקרן!!!!! ביי עידו.
 
עידו היקר,

מה אני עושה פה בשעה כזאת!??!??! ועוד כשיש לי להעביר שיעור ב-7:00 בבוקר?!?!?! אלוהים יודע!!!!!!!!! בכל אופן, אז ככה, בלאקוניות התואמת את תודעתי המעורפלת והשואפת-שינה: - הייתי במופע שלהם; - היה מגניב; - אני לא יודע מה הרמה שלהם באמנות הלחימה ובשאר חלקי הקונג-פו, אבל את מה שהם עשו הם עשו ברמה מאוד גבוהה; - אני לא בקיא בתחומים שאותם הם הציגו - אני למעשה בכלל לא מכיר שום אמנות תצוגתית, אין בתחומים שאותם אני מלמד שום דבר ייצוגי, אפילו לא אחד קטן! - מבחינת רמת הקונג-פו, אין שום מגבלה של "לאיזה רמה להגיע" בהקשר למקום הגיאוגרפי שאתה לומד בכדור-הארץ; - "תנאי מנזר": אם אתה לומד קונג-פו 8 שעות ביום, שזה בערך כמו "משרה מלאה" בעבודה כלשהי כשכיר, אתה נמצא ב"טופ" של קצב הלימוד האפשרי, פחות או יותר; - אני מכריז בזאת באופן רשמי, שהחל מרמה מסויימת של הדרכה, שאנוכי בהחלט נמצא בה, התלמיד איננו מוגבל מבחינת רמת ההישגים שלו, אלא בהתאם לפרמטרים כגון הזמן שהוא מקדיש לכך, ההתאמה שלו למסגרת (ולמדריך) ושאר פרמטרים טכניים; - אני חוזר, כדי למנוע אי-הבנות: החל מדרגה מסויימת של המדריך, אין שום יתרון מובנה ו/או הכרחי בללמוד אצל אותו מדריך בישראל, לבין ללמוד אצל המאסטר הגדול ביותר בהונולולו, קוריאה, ספרד, סין או כל מקום אחר בכדור-הארץ; - ואני חוזר בפעם השלישית ובמלים אחרות: נסיעה לסין ללימודים ב"מנזר שאו-לין" לא תחשוף אותך בהכרח לרמה גבוהה יותר של למידה, אלא אם תביא את עצמך עקב הנסיעה למצב מנטלי פתוח יותר ללמידה, זמן פנוי יותר, או תמצא מדריך שרמת ההתאמה בינו לבינך היא גבוהה יותר... - למיטב ידיעתי שום בן-אנוש איננו מסוגל לעצור ישירות להב של חרב באמצעות גופו החשוף מבלי להיפצע - אבל כפי שדוד אומר, זו רק דעתי... - נזירי שאולין הדגימו דברים נחמדים עם כידונים וכדומה, אבל אני מבטיח לך שכל תלמיד חצי-מנוסה בלחימה היה יכול לשפד אותם בקלילות (אלא אם כן הם היו מונעים זאת ממנו, כמובן!!!...). - במלים אחרות: אפשר ללמוד לבצע תרגיל מסויים, הכרוך בלחיצה של להב אל הגוף מבלי להיפצע, אך אם היית ניגש אליהם עם חרב חדה ומנופף בה בידך - והם לא היו מנסים להתחמק או לעצור אותך בשום צורה - החרב שלך היתה פשוט חותכת את העור שלהם ואת הבשר שלהם. מה לא מובן כאן?!?!? - זה לא אומר שאי-אפשר לנטרל אדם האוחז חרב, או אפילו - אם מאוד מאומנים לכך - להסיט אותה באמצעות היד החשופה, אך זה לא מפגש ישיר עם הלהב, אלא עבודה של הרמוניה עם הלהב ועם התוקף בכלל - וזה ממש לא אותו הדבר. מחר בבוקר אני אסתכל בתשובה שלי ואראה אם עניתי בסדר ואם אפשר להבין ממנה משהו. מקווה שאני לא אתפלץ. ביי ביי ולילה טוב, שלך, בן
 
אני הבנתי את התשובה אך..... ../images/Emo6.gif

מה צריך לעשות בשביל להגיע לרמה של עצירת כידון או חרב בעזרת הגוף??, אני הבנתי שאם מישהו יבוא אליהם והם לא יגנו על עצמם הוא יכול לקצץ אותם לחתיכות, אבל הם לפני כל תרגיל ראיתי שהם עושים מין ריכוז כזה מדיטציה, אני חושב שאולי זה קשור לצ´י קונג ועל ידי הריכוז הגבוה הם יכולים לקחת את הכאב למקום אחר שבו הם לא מרגישים אותו ולעצור להב של כידון ולשבור דברים כגון: לבנים, ברזל(שברזל ניתן לעקם ורק לאחר הרבה עיקומים הוא נשבר) והם שברו את זה על הראש???? אז מה דעתך בנושא הזה?? אנחנו נלמד לשבור דברים, הכוונה לרכז את כל הכוח ואז לשבור או שלא נלמד?? וראית את האקרובטיקה שלהם, איך שהם קופצים גבוהה ועושים גילגולים על הריצפה בעזרת הראש??? ותגיד אנחנו נלמד להתקיף עם כלי נשק כמוהם??????? וראית איך הם הדגימו עם נזיר כאילו הוא שיכור והוא נלחם כמו שיכור, אתה יודע למה אני מתכוון אתה מכיר את הטכניקה הזו??? מי שקורא את ההודעה הזו שיבין שיש פה ילד הושפע מאוד מהמופע של הנזירים משאולין ופשוט חולם להגיע לרמה כזו של ריכוז ולוחמה ואקרובטיקה...
עידו טסלר
 

mapopo

New member
קונג פו האגדה נמשכת..

אני מבין שאתה מהמעריצים של תוכנית זאת.... מה לא שמעת שהמקדש שלהם נשרף????????
 

שריר

New member
אף אחד לא באמת אוהב את התוכנית

תאמין לי הקטע של העצירת כידונים אני יודע שפעם הייתה טכניקת חליפת הברזל אבל אני לא אתווכח עם בן בכל זאת הוא מסטר אני לא בן יש לך איזה טיפ לבעיטת פרפר? איך להשאיר את הרגלים ישרות?
 
שריר יקר -

1. אני אוהב מאוד את הסדרה "קונג-פו - האגדה נמשכת" (למרות שמזמן לא יצא לי לראות) ואני מכיר עוד כמה אנשים שמאוד אוהבים את הסדרה הזאת. יש לי יותר מתלמיד אחד שהגיע ללימודי קונג-פו בזכות הסדרה הזאת!! בעצם, באופן מסויים, גם אני... אבא שלי כשהייתי ילד היה מנפח לי את הראש בקשר לקונג-פו, כשעוד לא היה קונג-פו בנמצא בארץ... הוא עצמו הכיר את המושג בין היתר מהסדרה הישנה יותר עם דיוויד קרדיין. "קונג-פו - האגדה נמשכת" מראה את ההיבטים הפחות מוכרים של הקונג-פו לציבור הרחב ואולי גם לפורום הזה: - תנועה בין מימדי מציאות שונים; - ראיית הנסתר; - הילינג; - ריפוי באמצעות צמחים; - מניעת קרב באמצעות חמלה; - חמלה; וכולי... אני שונא - אבל ממש שונא! - סרטי "קונג-פו" שהם בעצם סרטי לחימה. איכס!!! 2. תתווכח, תתווכח איתי, זה בסדר. מאסטר זה בסך הכל תלמיד מתקדם עם אחריות גדולה, זה הכל. כל תלמיד יכול לטעות - ותלמיד מתקדם לפעמים יכול לטעות אפילו עוד יותר, מפני שלאור היכולת שלו קשה לו לפעמים להכיר בכך שדעתו עשויה להיות שגויה... 3. לא נעים להודות, אבל... מה זאת "בעיטת פרפר?" סביר מאוד להניח שאני מכיר בעיטה זו ואפילו מלמד אותה, אבל השמות, השמות... רוצה להסביר לי את כוונתך?!... שלך בידידות, בן
 
לעידו היקר,

*** בוא נתחיל מנזירי שאו-לין החביבים. ובכן, הם לא עצרו כידון / חרב בעזרת הגוף, הם נ ש ע נ ו על כידון / חרב בזווית מסויימת, מבלי להיפצע. זהו תרגיל הדורש יכולת וידע מסויימים, שלמיטב ידיעתי אינם קשורים ישירות לאמנות הלחימה, אלא יותר לאמנות התצוגה של הלחימה. יתכן בהחלט שיש משמעות לתרגיל הזה גם באמנות הלחימה, אך אני אינני מכיר אותה... שליטה בכאב היא דבר של מה בכך עבור אמן קונג-פו. כאב הוא רק תחושה. ניתן בקלות ללמוד לבטל תחושה זו כרצוננו. ניתן אפילו להשפיע על תחושת הכאב של זולתנו. אך בל נשכח שתחושה זו הינה ידידתנו ומשרתנו. בלעדיה אנחנו ננוע בצורה שגויה, נחיה בצורה שגויה, נחלה, נפצע עצמנו, נמות... *** ועכשיו, בוא נמשיך ל"שבירות"... כשהייתי ילד שאלתי את המורה שלי, יצחק, אם הוא יכול לשבור מקל-עץ. הוא הסתכל עלי בבדיחות והשיב לי: "לא יודע, אף פעם לא הותקפתי על-ידי מקל עץ..." שנים אחר-כך יצא הסרט "קראטה קיד 1", שבו השיב מורה הקראטה הזקן לתלמידו הצעיר דניאל אותה תשובה בדיוק. כנראה שהעתיקו מהמורה שלי... עידו, גם אם מישהו מתקיף אותנו במקל-עץ (וזה לא אמור לקרות לנו, אלא אם כן אנחנו מציבים עצמנו במודע במצב כזה, למטרה מסויימת), מקל-העץ איננו ה"אוייב" שלנו באותו רגע, אלא האיש המחזיק אותו. בסביבות גיל 20 (לפני כ-10 שנים), בהיותי מדריך מתלמד צעיר ונלהב אחרי 7 שנים של לימודים אינטנסיביים, בדקתי מה קורה למקל-עץ כשאני חובט בו. קשרתי מקלות של מטאטא בכל מיני זוויות וגבהים ובעטתי בהם בעיטות סיבוב, צד, מאוויר, מהקרקע וכולי. לתדהמתי הם התפרקו תחת הבעיטות שלי כאילו היו מקלות-ארטיק או משהו כזה. האימון הסתיים תוך שניות, כי לא היו לי מספיק מקלות... וזה בלי שהתאמנתי על כך קודם לכן. מספר שנים אחר-כך עשיתי ניסוי נוסף. הפעם ניסיתי לראות באיזו מידה אני יכול לשלוט בחומר. גיליתי שאני יכול לשבור מקל של מטאטא בלי כמעט מבלי להשתמש בכוח, פשוט על-ידי מכה / לחיצה עליו, מתוך התכוונות אנרגטית מתאימה. החומר מבצע את הפקודה הניתנת לו על-ידי הרוח, האנרגיה או איך שלא תקרא לזה. אני מניח, לאור התנסותי הצנועה, שמי שמתאמן על הדברים האלה ומתמקד בהם, יכול לעשות דברים מדהימים. אני לא אתפלא אם בנאדם יכול להגיע למצב שהוא מפרק קיר בכמה נגיעות, בלי להשתמש כמעט בכוח פיסי. עם זאת, אני חוזר ואומר, מעולם לא הותקפתי על-ידי קיר - ואני מורה ליקום באופן נחרץ לשמר את הסטטוס קוו הזה ואף לטפחו לכיוונים הרצויים לי, לדעתי. *** אקרובטיקה: כפי שכבר אמרתי בעבר, אינני אקרובט ואינני מומחה בנושא. גם מורי, יצחק, איננו חסיד גדול של אקרובטיקה. עם זאת, אחד מתלמידיו התעניין דווקא בכיוון זה והתפתח בו יפה מאוד. יצחק סייע לו להגיע לדברים מדהימים, למרות שהוא אישית (יצחק), איננו נמשך אליהם ואיננו מיומן בהם. גם תלמיד שלי יכול להתפתח בכיוון זה, למרות שגם אני אינני מבין בו יותר מאשר יצחק. אם מישהו רוצה ללמוד אקרובטיקה, אני אנסה להפנות אותו למורה מתאים. אני יכול לעזור קצת, לכוון קצת, לחבר דברים לאמנות הלחימה ולסייע בפיתוחם הנכון, הבריא והשלם, אך אינני מורה לאקרובטיקה. אף אחד לא אמר שאסור לי להסתייע במומחים חיצוניים, במידת הצורך. אני עושה זאת כל הזמן! חשוב תמיד שתהיה נגישות לכל מורה. אנחנו בני-אדם ואנחנו אוצרים בתוכנו מידע ומיומנויות. אחת מהמיומנויות החשובות והנפלאות ביותר הינה לדעת להשתמש במידע הזה שסביבנו, האצור בבני-אדם אחרים ויכול להיות זמין גם לנו. עם זאת, אני מניח שאתה יכול לקרוא אקרובטיקה לצורות מסויימות של תקיפת-יריב במצבי היאבקות, הכרוכות בהתהפכות מלאה של עצמנו לצורך הפלתו או הכנעתו. תרגילים אלה אכן תידרש ללמוד לבצע במסגרת לימודיך אצלי, אך אין זו אקרובטיקה לשמה. אני מניח שאתה יכול לקרוא אקרובטיקה גם לתרגילים מסויימים של עבודת גוף, שאותם תלמד אצלי כחלק ממכלול של עבודת גוף. אבל האמן לי, בתחום זה מספיק מבחינתי שתדע לבצע כמה צורות בסיסיות של התהפכויות קדימה ואחורה. מקומם של תרגילים אלה במשנתנו הינו צנוע ושולי - בעיקר לצרכי אימון הגוף - ואם מישהו לא בוחר להיכנס לתחום זה ולהתמחות בו, זה נותר מבחינתנו תחום שולי שנועד ל"נגיעה מרפרפת" בלבד. זוכר? בלאו-חו לומדים הרבה בסיס ומתמחים באופן אישי בחלק קטן ממנו. כמות האסטרטגיות והאפשרויות בלאו-חו גדולה מכדי שמישהו יוכל להתמחות בכולן. אם אתה נמשך לתחום מתוך אהבה לתחום עצמו, אני אעזור לך למצוא מורים מתאימים לאקרובטיקה / מיומנויות קרקס וכדומה. במידת הצורך, תוכל לשלב דברים כאלה גם באמנות הלחימה שלך, למרות שזה נראה לי אישית רעיון גרוע (אבל מה שנראה לי אסור שישפיע עליך - אני רק אדם אחד קטן. כן, גם אנשים שהתאמנו שנים ושהגיעו לרמה הנחשבת לגבוהה יכולים לטעות!!!). יש תחום נוסף שאתה רשאי לקרוא לו אקרובטיקה, למרות שאין זו אקרובטיקה בעיניי. זהו תחום די חשוב - ומדובר באמנות התנועה ממקום למקום: טיפוס, היחלצות וכולי. אין זוהי אקרובטיקה תצוגתית, אלא עבודה יישומית לצרכים ספציפיים מאוד. תחום חשוב - אך אין הוא בדיוק אקרובטיקה. אם אתה נמשך לאקרובטיקה מתוך משיכה לחריגה מגבולות התנועה האנושית, הרי שהמשיכה הזאת תוביל אותך רחוק. "חריגה מגבולות התנועה האנושית" הוא ניסוח מפוצץ, אך האמן לי, אני שמעתי אותו מהמורה שלי שוב ושוב. יש דרכים רבות "לחרוג מגבולות התנועה האנושית" וכולן עשויות לקחת אותנו למחוזות מופלאים. אינני מדבר על התעופפויות נוסח נמר-דרקון!!! אינני יודע להתעופף או ללכת על מים, אבל אני יודע לקיים עם הגוף שלי מערכת יחסים של בניה והתפתחות אמיתיות ולא טכניות ומגודרות במסגרות נוקשות. *** ועתה, הבה נעבור לכלי נשק ולשיכורים: המורה שלי תמיד נהג לומר שאנחנו מתחילים ללמוד כלי-נשק בשלב שבו כבר איננו זקוקים להם... אחת מהאפשרויות של גופך הינה "לגדול" זמנית באמצעות אימוץ של חלקים מהסביבה החיצונית ורתימתם לצרכיו. השמוש בכלי-נשק הוא סעיף בתוך אמנות מופלאה זו. אתה תלמד להשתמש בכל חפץ בסביבתך לצורך הגנה עצמית. אתה תלמד לפתח שיטת לחימה שלמה סביב חפץ כלשהו, פרי בחירתך. אתה גם תלמד טכניקות אסטרטגיות וצורות-עבודה שפותחו בעבר לצורך הפיכת ששת החפצים התמימים הבאים לכלי נשק קטלניים: מקל ארוך, מקל בינוני, מקל קצר מאוד, נונצ´אקו, טונפה וסאי. בנוסף, תלמד להשתמש בשני כלי-נשק: חרב וסכין. לגבי הלוחמה כשיכור: יש צורות לחימה שבמהלכם אתה נופל / מתהלך כשיכור. אלה הן צורות חשובות, בעלות תרומה מכרעת לאמנות הלחימה שלך - ואתה תלמד אותן! *** לגבי חלומותיך (במובן של שאיפות, לא במובן של "חלום" מתוך שינה): הם החלק הכי חשוב בלימודיך. שלא תעז להרפות מהם או להזניח אותם! המשך לטפח את חלומותיך בדבר רמות מופלאות של לחימה ויכולת. הם ינחו אותך. אל תוותר עליהם... חפש את הדרך להגשים אותם (אבל רק כל זמן שתרצה בכך. אתה לא חייב להם כלום, לחלומות האלה - ושלא תשכח את זה!!!). ריכוז? - אתה תגיע לרמה הרבה יותר גבוהה של ריכוז!!! רמת לוחמה? - כבר אמרתי לך שאין לי מושג באיזו רמת לוחמה הם נמצאים, אותם נזירים, אך אתה תגיע בדיוק לרמת הלוחמה שאליה תרצה להגיע. נקודה. רמת אקרובטיקה? - ראה תשובה קודמת, אך מעבר לרמה בסיסית מסויימת, לא אני המורה המתאים כדי ללמדך. אני כן יכול לסייע לך למצוא מורה מתאים, לוודא שהלימודים שלך בנושא מתנהלים בצורה בריאה ולסייע לך לחבר לימודים אלה לשאר החלקים של הקונג-פו (יכולת אישית, ריפוי, אמנות התנועה, התפתחות אישית, אמנות ההגנה העצמית וכולי...). אז תמשיך לחלום - ולהגשים את החלום - שלך באהבה, בן
 
בן תודה!!! ../images/Emo8.gif

אני לא צריך מורה לאקרובטיקה מספיק לי ללמוד את הלימודים שלך, הם ממש כייפים ותורמים לי מאוד
דרך אגב לא ידעתי שנלמד טיפוס, נשמע מעניין!! מה זה בדיוק טונפה וסאי??? שלך, עידו.
 
למעלה