לבן טל וכל החברים...

[יקינטון 2]

לבן טל וכל החברים...

קודם כל רציתי להודות על הפורום המיוחד הזה ועל האנשים הנחמדים שבו.
מעונין לשאול:
א. מהו ההבדל , אם יש הבדל, בין מדיטציה למיינדפולנס?
ב. אני מוצא את עצמי חוזר למדיטציה לרעיונות שלה וליישום שלה רק כשרע לי (כשטוב לא מחפשים שינוי...) איך זה אצלכם חברים?
ג. אני לא בטוח שאני מבין לעומק מהי מדיטציה ומה לעזאזל היא עושה . זה משהו קצת אמורפי נכון? למרות זאת אני מאד סקרן ונהנה ממנה? איך אתם מסבירים את הפרדוקס

יקינטון

 

[בן טל-שחר]

תודה על השאלות.

כמובן, התשובות שאחרים יתנו פה עשויות להיות טובות ומקיפות יותר מהתשובות שאתן.

ההבדל בין מדיטציה למיינדפולנס
אלה הן שתי מלים שונות, שעשויות להצביע על אותו הדבר.

ברגעים שונים, דוברים שונים, מתכוונים לדברים שונים באותה מלה ממש.
לרוב, כשאומרים "מדיטציה", מתכוונים הדוברים למעין "פעולה" שאדם עושה - בדרך כלל מתיישב "למדוט" בהתאם לשיטה כלשהי.
לרוב, כשאומרים "מיינדפולנס", מתכוונים הדוברים למצב תודעתי של הקשבה, תשומת לב ערנית ופתוחה.

להערכתי, ככל שהמתרגלים מנוסים יותר, כך יש סיכוי רב יותר שיתכוונו במלה "מדיטציה" ובמלה "מיינדפולנס" לאותו הדבר בדיוק:
תודעה ערנית ופתוחה
וגם כל תרגול המוביל אליה.

הסבל כדרבון
אני בטוח שכולנו חווינו את המצב שאתה מתאר.

עם הזמן והתרגול, אני יכול להעיד שאני פחות ופחות זקוק לסבל ככלי לדרבון.
המוטיבציה להתפחתות אינטנסיבית ומוגברת עוברת יותר ויותר למשהו אחר, חיובי ועמוק, שהינו מעין "מצב הוויה של התפתחות אינטנסיבית".

יש לסבל מספיק תפקידים מעניינים גם מבלי להשתמש בו, זמנית, ככלי לדרבון לשינוי.
וממילא היכולת שלו לספק את הסחורה המסויימת הזאת, מוגבלת.

וביתר כלליות: אני אוהב להשתנות ולהתפתח ואין זה נכון שבכדי לשנות משהו, צריך לסבול תחילה.

מהי מדיטציה ומה היא עושה
אתה בהחלט נהנה ממשהו שאתה עושה וקורא לו "מדיטציה".

אין פירוש הדבר שאתה מבין את מה שאתה עושה או שאתה צריך להבין את זה, אך אתה כמובן מוזמן ללמוד ולדעת.
כשאתה נהנה מהתאהבות או משתיית מים קרים אחרי פעילות גופנית בחום, אתה נהנה מזה בין אם אתה מבין פעולות אלה לעומק, בין אם לאו.

המלה "מדיטציה", כשאר המלים בשפה, משמשת דוברים שונים בדרכים שונות. כל אחד משבץ את המלה הזאת בהתאם לעולמו שלו, בכדי להצביע על קונספט כלשהו שקיים בו, מצבים כלשהם שהוא מכיר, רעיון כלשהו וכדומה.

קיימות שיטות "מדיטציה" ספציפיות מאד, לגמרי לא אמורפיות.
איזו "מדיטציה" אתה מתרגל?

 

[lightflake]

גם אני לא מבין מהי

אני מרגיש שזה כמו לפתח חוש מסויים שלפיו אתה הולך לכיוון נווה המדבר
להיות ער כאן ועכשיו בניגוד ללהיות שאוב לסיפור שיש לי בראש לגבי מי שאני ומה עלי לעשות ... זה פחות או יותר

אז אם נשאר בדימוי של נווה המדבר, הסבל הוא כמו מצפן פנימי, וככל שהמצפן שלך רגיש יותר, אז ככל שאתה מתרחק הסבל בתוכך מתגבר

 

[יקינטון 2]

תוכל להרחיב טיפה על הדימוי של הסבל כמצפן?

 

[יקינטון 2]

אגב המדיטציה שאני מתרגל היא...

הקשבה לנשימות, כעוגן תודעתי. תוך נסיון לא להאיחז במחשבות, רגשות שעולות תוך כדי...אלא לתת להם להיכנס ולצאת כעננים הנעים בשמיים.
יש למישהו רעיון לשידרוג?

 

[אסף ב6]

תעשה את זה + תעזוב הצמדות לרעיונות בקשר לטוב ורע, רווח והפסד

אם אתה מחפש שמשהו חיצוני יאשר אם טוב או רע, יש רווח או הפסד, תשים לב לזה.

סתם דברים שעולים אצלי וחשבתי לחלוק..

 

[מיתר נדיר]

למה אתה מרגיש שאתה צריך שידרוג?

האם אתה מזהה חסר כלשהו במה שאתה עושה עכשיו? זה קשה לך להתמיד? זה לא מביא תוצאות?

 

[בן טל-שחר]

למה אלה עשויות להיות שאלות טובות:

בין היתר, מפני שהן עשויות לחשוף ולשחרר מצבים בהם אדם "מודט" בגלל "שאמרו לו שזה טוב" ומצפה לתוצאות כלשהן "שאמרו לו שיגיעו".

 

[lightflake]

שדרוג לנשימות

כל נשימה להרגיש: I AM
"אני הווה" התחושה הבסיסית הזו של הקיום
לחבר אותה עם כל שאיפה ונשיפה

 

[בן טל-שחר]

שדרוג

לשלב אותה ביומיום - לא לסיים אותה כשהיא "מסתיימת". כבדיקת אימות קטנה ושולית, למרות שאין זו מטרתה כלל וכלל - לוודא שזה מסייע לך בכל דבר שאתה עושה. לא "מעופף" אותך אלא להיפך - מקרקע אותך, מייעל אותך.

 

[בן טל-שחר]

בנוגע לאימות

בדיקה קטנה ושולית זו הינה חשובה מאד, מפני שהיא מבטיחה שמדובר במדיטציה נכונה.

היא קטנה ושולית מפני שאין זוהי מטרתה של המדיטציה כלל וכלל.

ויחד עם זאת, יכולה להיות גם מדיטציה יעילה ומועילה מאד, שאיננה משתלבת ביומיום - שחשוב לסיימה כשמסיימים אותה. בדיקת-אימות זו יכולה גם לוודא שאין זהו המקרה.

אני מודע לכך שהודעה זו עשויה להיקרא כמלאה בסתירות. אם אכן זהו המצב, מומלץ בהחלט שלא לפעול לפיה או לחלופין לשאול.

 

[בן טל-שחר]

בנוגע לשדרוג

התרשמתי שמרבית מתרגלי המדיטציה התודעתית הנכונה (אינני מדבר כאן על מדיטציות בלתי-תודעתיות או לחלופין תודעתיות בלתי-נכונות), שאינם מקבלים "ממנה" את התוצאות המקוות, שוגים לתומם בדיוק בנקודה זו - הם סבורים שהמדיטציה אמורה להסתיים ברגע מסויים.

אגב, אחד מכללי הבטיחות החשובים והבסיסיים לטעמי למתרגלי מדיטציה, במיוחד מתחילים, הינו להקפיד להתחיל את המדיטציה ברגע מסויים ומוגדר ולסיים אותה ברגע מסויים ומוגדר, מתוך מודעות לכך שעכשיו סיימנו אותה.

 

[ינוקא1]

השדרוג הכי טוב הוא לשחק משחקים.

לנסות כל מיני דברים עם הנשימות ...

אחת האפשרויות נקראת "שחזור" ותוכל לקרוא עליה בהרחבה בספר "מעבר המכשפים" מאת טאישה אבלאר (תלמידה של קסטנדה).

בגדול זה אומר להיזכר באירועים מהעבר שלך , חוויות , טראומות , קשרים עם אנשים שאתה מכיר , אמונות , דרכים בהם אתה מגדיר את עצמך , דרכים בהם אחרים מגדירים אותך , דברים שחשת במשך היום .. . ופשוט לנשום ולנשוף אותם.

כל האירועים הללו הם בעצם דברים שהם "לא אתה" באמת אך הם יוצרים את אישיותך.

ההתרכזות בנשימה +שחזור עוזרת לך לשחרר את כל אלו.

 

[lightflake]

לא ממש

להתחיל להסביר את זה זה מורכב מדי
בוא נגיד שיש לך יכולת פנימית לדעת מה נכון ומה לא נכון לך, מה אמיתי ומה מזוייף, אם לא היה לנו את המצפן הזה, התעוררות הייתה דבר אקראי לחלוטין והסבל הוא חלק מזה כפי שכתבת הוא כבר גורם לך לרצות לעצור מהסחף היומיומי ולמדוט, ז"א שזה כבר עובד אצלך, גם אם אתה לא מודע לזה אתה יכול ללמד את עצמך לשים לב לזה יותר וככה להפוך לרגיש יותר ומכוייל יותר, נסוי וטעייה והתבוננות ילמדו אותך ומה שתגלה שווה יותר מזהב ויהלומים אז תתחיל לחפור

 

[lightflake]

ורק כדוגמה למורכבות העניין...

כמה פעמים אני מוצא שדווקא מה שמסייע לי הכי הרבה זה להכנס לסבל מסויים בכל הכח וללא פחד על מנת לראות שמשהו שמשך שנים בתוכי ברחתי ממנו כי בטעות ובחוסר מודעות או עקב חינוך לקוי (או סיבות נוספות) כי תרגמתי אותו כ"סבל" אבל הבריחה וההדחקה הם למעשה שיצרו סבל מתמשך גדול הרבה יותר והיום עלי לשוב ולקבל את אותם מקומות בתוכי על מנת להשיב את ההרמוניה ואת הזרימה הבריאה, בקיצור, לשחרר ולהשתחרר... אתה רואה כמה שזה מורכב לנסות להסביר את זה במילים...

 

[בן טל-שחר]

תשובה ממש טובה בעיני