לביבות תירס
אז איך הכול התחיל? לפני שעוד ידעתי איך קוראים לי, לפני שידעתי מזה גנאש, קרם פטייסר, שמרים, התפחה ראשונה ושנייה.. חיבור, חיסור, כפל, וחילוק ועוד לא דיברנו על משוואה ריבועית. למדתי את הצעדים הראשונים במטבח. את הדרך למטבח יחסית ידעתי פחות או יותר. גם לקלף שקדים ממים רותחים, או בפסח לקלף פולים ואפונה מתוך התרמילים. זה ועוד המון ניצולים קטנים שעכשיו אני רואה שזה מאוד השתלם, ואת זה למדתי בזכות סבתא שלי. אבל באמת, לבשל, לחתוך, לקצוץ, להבין על מה מדובר - זה כבר סבתא שלי לא לימדה אותי. כי בטח היא כבר ראתה את העתיד וראתה את המקום במטבח שלה בסיכון. אבל אני באתי לה מהדלת האחורית שהיא כיתה ד' - בשיעור שנקרא "טבחים צעירים". המדריכה הייתה נפלאה. הסבירה, שיתפה וממש לא לחצה על הוספת טעמים שאיננו הינו חפצים. אמנם הרבה לא למדתי משם, ובואו נגיד שזה היה סוג של סדנת בישול לסטודנטים, שאפילו חביתה הם יכולים לשרוף חביתה במיקרו, אבל בגיל שהייתי אז- זה היה נחשב לבישול יחסית רציני. אמנם את הידע שיש לי עכשיו לא לקחתי משם, אבל כמה דברים דווקא כן. וזו האהבה למטבח, לבישול, למצרכים בהם אנחנו משתמשים, והכי חשוב זה כמה מתכוני מפתח שאיתם לא זזתי המון זמן. אבל טעם של מתכון אחד לא שחכתי. כל כך אהבתי את הלביבות האלה. כשהיא הכינה הן יצאו לה כל כך רכות, טעימות ובדיוק במרקם הנכון. וזה הדבר שהכי רציתי ללמוד: איך להכין אותם בדיוק כמו שהיא הכינה. אבל את זה עדין לא הצלחתי לפתור, עד ששכחתי מכול הקלסר עם כול המתכונים שאספתי- עד לפני כמה שבועות כשאחותי סיפרה לי שאת רוב המתכונים שאספתי היא אספה לביתה, והם מתפקדים מצוין במטבח עם כל מיני מתכונים זריזים, פשוטים וזולים והייתי חייב לראות את הקלסר! ואז צץ פתאום המתכון של הלביבות וזה באמת תפס לי את הלב. תוך דקה כבר הבלילה הייתה מוכנה. תוך חמש דקות כבר ישבנו בשולחן ואחרי שבע דקות באמת שכבר לא נשאר מה לאכול. את הטעם של הלביבה של המדריכה לא הצלחתי לשחזר, אבל קצת תיקונים- ויצרתי לביבה לא פחות טעימה ונוסטלגית מהמקורית. לכ- 20 לביבות תירס צריך : 2 ביצים 4 כפות קמח כפית אבקת אפייה קופסא של שימור תירס (450 גר' ולא חובה לדייק) מלח פלפל (השדרוג שלי זה: טיפה פפריקה וכוסברה קצוצה יוצא נפלא) להכנה: מערבבים את הקמח עם האבקת אפייה, מוספים את הביצים, מלח, פלפל והפפריקה, מערבבים את הכל ומוספים את התירס והכוסברה. בינתיים מחממים מחבת עם שמן (זה בין לכסות את המחבת לחצי טיגון אבל באמת שאין צורך בהרבה). אחרי שהתחמם יוצקים עם כף עד שתיים של בלילה לתוך השמן החם. אחרי שזהוב בצד אחד הופכים ומחכים שיזהיב גם בצד השני, מעברים לנייר סופג, מעבירים לצלחת חדשה... ו--מגישים בהנאה ענקית ! הערות: • אל תדאגו, המתכון הוא נכון ואני יודע שזה נשמע מוזר עם ה 4 כפות קמח אבל זה ככה, וזה יוצא נפלא • לנסות לערבב כמה שפחות את הבלילה • תדאגו שהשמן לא היה חם מידי כדי שיתבשלו מבפנים • הפפריקה והכוסברה זה בהחלט אופציה, ואם לא אוהבים- פשוט מורידים ועדיין יצא מאוד טעים. רוצים עוד מתכונים אתם מוזמנים להכנס לפייסבוק http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblog.aspx?foldername=du231 ויש גם קבוצה בפייסבוק https://www.facebook.com/CookForFunD אז תפרגנו באיזה לייק או בתגובה נחמדה חג חנוכה שמח לכולם
)))
אז איך הכול התחיל? לפני שעוד ידעתי איך קוראים לי, לפני שידעתי מזה גנאש, קרם פטייסר, שמרים, התפחה ראשונה ושנייה.. חיבור, חיסור, כפל, וחילוק ועוד לא דיברנו על משוואה ריבועית. למדתי את הצעדים הראשונים במטבח. את הדרך למטבח יחסית ידעתי פחות או יותר. גם לקלף שקדים ממים רותחים, או בפסח לקלף פולים ואפונה מתוך התרמילים. זה ועוד המון ניצולים קטנים שעכשיו אני רואה שזה מאוד השתלם, ואת זה למדתי בזכות סבתא שלי. אבל באמת, לבשל, לחתוך, לקצוץ, להבין על מה מדובר - זה כבר סבתא שלי לא לימדה אותי. כי בטח היא כבר ראתה את העתיד וראתה את המקום במטבח שלה בסיכון. אבל אני באתי לה מהדלת האחורית שהיא כיתה ד' - בשיעור שנקרא "טבחים צעירים". המדריכה הייתה נפלאה. הסבירה, שיתפה וממש לא לחצה על הוספת טעמים שאיננו הינו חפצים. אמנם הרבה לא למדתי משם, ובואו נגיד שזה היה סוג של סדנת בישול לסטודנטים, שאפילו חביתה הם יכולים לשרוף חביתה במיקרו, אבל בגיל שהייתי אז- זה היה נחשב לבישול יחסית רציני. אמנם את הידע שיש לי עכשיו לא לקחתי משם, אבל כמה דברים דווקא כן. וזו האהבה למטבח, לבישול, למצרכים בהם אנחנו משתמשים, והכי חשוב זה כמה מתכוני מפתח שאיתם לא זזתי המון זמן. אבל טעם של מתכון אחד לא שחכתי. כל כך אהבתי את הלביבות האלה. כשהיא הכינה הן יצאו לה כל כך רכות, טעימות ובדיוק במרקם הנכון. וזה הדבר שהכי רציתי ללמוד: איך להכין אותם בדיוק כמו שהיא הכינה. אבל את זה עדין לא הצלחתי לפתור, עד ששכחתי מכול הקלסר עם כול המתכונים שאספתי- עד לפני כמה שבועות כשאחותי סיפרה לי שאת רוב המתכונים שאספתי היא אספה לביתה, והם מתפקדים מצוין במטבח עם כל מיני מתכונים זריזים, פשוטים וזולים והייתי חייב לראות את הקלסר! ואז צץ פתאום המתכון של הלביבות וזה באמת תפס לי את הלב. תוך דקה כבר הבלילה הייתה מוכנה. תוך חמש דקות כבר ישבנו בשולחן ואחרי שבע דקות באמת שכבר לא נשאר מה לאכול. את הטעם של הלביבה של המדריכה לא הצלחתי לשחזר, אבל קצת תיקונים- ויצרתי לביבה לא פחות טעימה ונוסטלגית מהמקורית. לכ- 20 לביבות תירס צריך : 2 ביצים 4 כפות קמח כפית אבקת אפייה קופסא של שימור תירס (450 גר' ולא חובה לדייק) מלח פלפל (השדרוג שלי זה: טיפה פפריקה וכוסברה קצוצה יוצא נפלא) להכנה: מערבבים את הקמח עם האבקת אפייה, מוספים את הביצים, מלח, פלפל והפפריקה, מערבבים את הכל ומוספים את התירס והכוסברה. בינתיים מחממים מחבת עם שמן (זה בין לכסות את המחבת לחצי טיגון אבל באמת שאין צורך בהרבה). אחרי שהתחמם יוצקים עם כף עד שתיים של בלילה לתוך השמן החם. אחרי שזהוב בצד אחד הופכים ומחכים שיזהיב גם בצד השני, מעברים לנייר סופג, מעבירים לצלחת חדשה... ו--מגישים בהנאה ענקית ! הערות: • אל תדאגו, המתכון הוא נכון ואני יודע שזה נשמע מוזר עם ה 4 כפות קמח אבל זה ככה, וזה יוצא נפלא • לנסות לערבב כמה שפחות את הבלילה • תדאגו שהשמן לא היה חם מידי כדי שיתבשלו מבפנים • הפפריקה והכוסברה זה בהחלט אופציה, ואם לא אוהבים- פשוט מורידים ועדיין יצא מאוד טעים. רוצים עוד מתכונים אתם מוזמנים להכנס לפייסבוק http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblog.aspx?foldername=du231 ויש גם קבוצה בפייסבוק https://www.facebook.com/CookForFunD אז תפרגנו באיזה לייק או בתגובה נחמדה חג חנוכה שמח לכולם
